בלוגהה

יצאתי מהמקלחת וראיתי שיחה שלא נענתה, הייתי בטוחה שזו אחת משתי החברות שקבעתי להיפגש איתן עוד פחות משעה ובכל זאת הסתכלתי ולמרבה הפתעתי שמו הופיע על המסך, הנחתי שהוא מתקשר בנוגע לדברים שלו שעדיין אצלי ולכן שמתי אותם בתיקי לפני שיצאתי מהבית. 

כשהתקשרתי אליו בחזרה הוא הזכיר לי, כפי שחשדתי, את עניין הדברים שלו ושאל אם הוא יכול לקפוץ עכשיו ולקחת אותם. אמרתי לו שאני לא בבית אבל כשראיתי את השיחה שלא נענתה קודם לכן הנחתי שבזה מדובר ולכן הדברים שלו אצלי בתיק כך שאוכל להחזיר לו את הדברים עוד היום ואם לא אז מחר.

23:16- אתה יוצא היום או שאתה בדירה?

23:16- יוצא ב12 ככה, למה?

23:17- בשביל להחזיר לך את הדברים...

23:17- מתי את רוצה לעבור הלילה?

01:03- אני יוצאת עוד מעט לדירה,  אשאיר לך את הדברים שם

01:04- אממ טוב סבבה תודה,  אני לא שם בכל מקרה

כשישבתי עם הבנות סיפרתי להם על הכל. החברה מהבר (שהפכה לאחרונה להיות הבסטי שלי)  הציעה להקפיץ אותי ולתמוך בי.

בתחילה הייתה לי עוד הדילמה אם להחזיר לו את הדברים היום ואם כן,  האם לנסוע לבר שהוא ודאי יצא אליו או לדירה כי באיזשהו מקום רציתי לראות את הפרצוף שלו כאשר אני מוסרת לו את הדברים במבע אדיש, רציתי להביט לו בעיניים ולראות אם כואב לו. אבל החברה החזירה אותי למציאות והסבירה לי ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה וכך מצאנו את עצמנו יוצאות לכיוון הדירה בפעם האחרונה, הדירה שהייתה גם הבית שלי, הבית שלנו.

עכשיו, אחרי שהנחתי לו את הדברים והמפתח בדירה, אין בינינו עוד שום קשר. אחרי הפרידה תמיד היה תלוי באוויר עניין החפצים שיש להשיב אחד לשני ועכשיו זה נגמר, עכשיו אין לנו עוד סיבה להתראות וטוב שכך.