בלוגהה

לא יודעת, לפעמים זו כמות החומר האנושי שמשנה הכל.

אני טסה ממש עוד מעט,  אבל אתם יודעים את זה כבר כי יש שעון כאן בצד ימין. אז בגלל שזה ממש לפני יום ההולדת שלי ובגלל שאני אוהבת את כולם אמרתי להם "היי, בואו לשתות איתי בירה במקום המגניב ההוא שחגגתי בו בשנה שעברה".

והחברה הכי טובה לא באה והבסטי החדשה גם לא אבל חוץ מזה הגיעו המון חברים,  גם מערד ומחורים שלא הייתם מאמינים. 

שתינו והיה כיף. ובן הזוג של זאת מההעבודה הביא לעשן ולקחתי שתי שאכטות כי בכל זאת אני בחברה ולא בפיג'מה על הספה בדירה שכורה שאני כבר לא גרה בה עם בן הזוג לשעבר שלי. 

ולקראת הסוף היו לי שיחות עם ההוא על הטיול בדרום אמריקה ועם ההוא הברזילאי דיברנו על המונדיאל ועל הביקור שלי שם וכל המילים בפורטוגזית שאני עדיין זוכרת ויש לא מעט כאלה מסתבר.

ממש עשה לי חשק לחזור לטיול נוסף שם, בעקבות הסמבה, האננס והקוקוס הירוק עם שיפודי הגבינה על החוף.

אני עומדת להתגעגע כל כך לקבוצה הזו, מפחידה אותי המחשבה שכשאשוב לכאן הכל יהיה כל כך שונה.