בלוגהה

יקיצה טבעית בשעות הבוקר של יום חופש.

לפתוח קופסה של פטל טרי.

כשמזכירים לי נוסטלגיה שהספקתי לשכוח.

התקפי צחוק של ההורים ואחיות שלי, במיוחד כשאבי הופך אדום ומתחיל להשתעל ולדמוע.

להצליח לנגן קטע שלא חשבתי שאוכל.

הרגע בו הקול של סבתי הופך ממנומנם לנרגש כשהיא מזהה אותי בטלפון.

מחמאה בלתי צפויה.

לצאת מהמספרה ברחוב בו גדלתי ולהזכר בימים ההם.

כשהאבוקדו רך מספיק למאכל.

ריקוד בו יש לי התאמה מושלמת עם הפרטנר ולא צריך לחשוב.

שיחת טלפון מחברים ותיקים שלא שמעתי מהם זמן רב.

הרגע הזה.