בלוגהה

לפני שבוע ומשהו צד את עיני פוסט בקבוצת הפייסבוק "ישראלים בארץ השיכורים" - ביום שני יתקיים שיעור עברית בקולג' הסמוך וכולם מוזמנים. 
מעניין, חשבתי לעצמי, מתעלמת לגמרי מהעובדה שכנראה רובם המוחלט של החברים בקבוצה הם ישראלים דוברי עברית. שלחתי הודעה פרטית למפרסם וביקשתי עוד פרטים. הוא אמר שהשיעורים הם בחינם והרמה היא למתחילים גמורים והם התחילו רק בשבוע שעבר.

הראתי לפיץ את הפוסט והתגובה וחשבתי שהוא ירצה ללכת. בעבר ניסיתי ללמד אותו מספר מילים, מספרים וביטויים יומיומיים כמו "בוקר טוב" וכדומה אבל איכשהו אף פעם זה לא נמשך מעבר וחשבתי לעצמי שהנה- הפעם יש מורה ולכן זו הזדמנות טובה. הוא הראה מעט אי נוחות בנוגע לעניין וביקש שאבוא איתו, כמובן שנעתרתי ברצון. 

הגענו לבניין המיועד בקולג' ולא הצלחנו למצוא את הכיתה ולמעשה כבר היינו באיחור של רבע שעה כששלחתי לאותו בחור שפירסם את הפוסט הודעה. כבר עמדנו להסתובב וללכת כשקיבלתי שיחה בחזרה ממנו. בשלב הזה איחרנו כבר בעשרים דקות מתוך שיעור של שעה ושאלנו את הבחור אם יש עוד טעם להכנס והוא התעקש ואמר שיהיה נחמד. בשיחת החולין הקצרה שניהלנו בזמן שטיפסנו במדרגות לכיוון הכיתה אמרתי לו שאני דוברת את השפה ושאני מישראל.

בחדר עשרה תלמידים שהעתיקו מהלוח במרץ. חברנו לכיתה מייד הציעו לנו דפים וכלי כתיבה, פיץ לקח אותם ואני ויתרתי בנימוס, הבחור מהשיחה הצביע עלי ולחש בקול שאני דוברת את השפה עת אני מתכווצת בכסאי במבוכה.
למורה היה מבטא מזרח אירופאי כבד ואני חשבתי שכנראה מדובר בישראלית יוצאת מדינות חבר העמים. היא לימדה אותם מילות שאלה וחיברה להם משפטים קצרים והוסיפה תרגום תרגום מילולי והם מדי פעם ערכו השוואות בין התחביר העברי לזה של שפתם או שפות אחרות שהם דוברים. השיעור המשיך ללימוד מספרים וכשהם הגיעו למספר עשר המורה התנצלה ואמרה שהיא לא זוכרת אם הדרך הנכונה לכתוב את המילה היא בע' או ב-א' (מה שהפנה מבטי שאלה אלי) וסך הכל חוץ מהעניין הזה ושגיאה נוספת שהייתה על הלוח שהיא לא שמה לב אליה הכל היה בסדר ונחמד (היא לימדה אותם על מ' של מיקום, רק שבמקום לכתוב "אני נוסעת מארץ השיכורים" לדוגמה, היא כתבה "מֶה ארץ השיכורים", לא רציתי לתקן אותה מול כולם).
פיץ העתיק במרץ באותיות דפוס מקושקשות בכתב ילדותי כמעט וגרם לי לחוש גאווה גדולה בו.

בסוף השיעור הבחור שב אלינו יחד עם עוד בחורה ושאל על התרשמותנו ואם נרצה לחזור גם בשבוע הבא, פיץ היה מנומס ואמר שהיה נחמד וכנראה שנשוב. הבחור המשיך לקשקש איתנו וסיפר שהמורה היא במקור מסלובניה ואת העברית שלה היא יודעת מכשמונה חודשים שהיא בילתה בארץ. חשבתי שזה מרשים מאוד ללמוד כל כך הרבה בזמן כה קצר. "אבל" הוא המשיך וקטע את מחשבותי "שבוע הבא אנחנו נערוך לה מסיבת פרידה מפני שהיא עוזבת ונוסעת חזרה הביתה... ככה שאנחנו מחפשים מורה חדשה" ו זוגות העיניים, שלו של הבחורה וכעבור רגע של פיץ, ננעצו בי במבט בוחן.

אמרתי להם שאני דוברת את השפה אמנם, אבל מורה אני לא, אז אם יש להם איזושהי תכנית לימודים או משהו שלפיו נלמד אין לי בעיה, אחרת אני לא בטוחה איך זה יעבוד, נראה שהם היו יותר בגישה של "תלמדי אותנו כמה מילים ונקשקש קצת, יהיה בסדר".  

היום במהלך ויכוח בין פיץ לביני, וגם הנושא הזה עלה לדיון. מהטיעונים שלו לא הייתי בטוחה אם הוא לא היה מרוצה מהשיעור או שאולי הוא בכלל לא מעוניין ללמוד את השפה.

לשיעור השבוע לא הלכנו ואני עדיין לא בטוחה מה עמדתו בנושא וגם לא מתכוונת להעלות אותו בינתיים. מצד שני, אני לא רוצה לאכזב את החבר'ה האחרים שאולי בונים עלי כמורה וזאת למרות שכמו שציינתי, אין לי שום נסיון בהדרכה או רעיון לאיך לעשות את זה בצורה יעילה. אני גם לא בטוחה שמתחשק לי ללמד את כל האנשים האלה כשפיץ לא נוכח בכיתה.

האם כדאי לי ללמד בלעדיו או בכלל? האם למישהו יש נסיון בתחום ויודע איך עושים את זה בכלל?