לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוגהה


...Wiggle your toe


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

12/2017

לפני חצי שנה + הודעת מערכת


המחלקה הסופנית שהיא ישראבלוג נורא מדכאת אותי.

נפילת האתר שהייתה לפני כמה ימים הייתה מלחיצה לאללה ואיכשהו עדיין לא גיביתי את כל החומר פה. הבנתי שאיגנציוס כתב איזשהו סקריפט לגיבוי אבל עד כה זה לא הצליח לי. למישהו זה הסתדר? אולי אני צריכה להפסיק להתעצל ולצפות בסרטון ההסבר שהוא צירף.

 

 

בדיוק היום לפני שישה חודשים, פיץ הסיע אותי לשדה התעופה. אכלנו ארוחת צהריים קצרה אחרונה ונשנשתי את הצ'יפס הממש מוצלח שגיליתי שם שידעתי שלא אטעם ממנו חודשים קדימה. הלכנו יחד עד לנקודה שממנה צריך כרטיס טיסה, התחבקנו והתרחקתי עת פיץ מנגב דמעה סוררת שסדקה מעט את חזותו הקשוחה. 

חצי. שנה. וואו.

כשרק חזרתי, הזמן נמתח כמו מסטיק. אחרי נצח דיברתי איתו בטלפון ואמרתי "אתה מאמין שעברו רק שבועיים? איך נצלח את הזמן הזה?"

"אתה מאמין שעבר חודש? זתומרת, אני חייבת להשאר כאן לפחות עוד אחד עשרה פעמים התקופה הנורא ארוכה הזאת!"

והנה חצי שנה.

אז אני מזכירה שלפי החוזה אני מחוייבת להשאר בארץ לשנה שלמה לאחר חזרתי מהרילוקיישן. בינתיים כמה אנשים ניסו לרמוז לי שזה שטויות כולל אדם אחד שהראה לי במעשים- הוא היה כל כך מדוכדך ונטול מוטיבציה שחזר ולמעשה היה לא מועיל בקבוצה וסתם תפס תקן שהוא ביקש מהבוס שלו שיעשה לו טובה ויפטר אותו כדי שלא ידרשו ממנו החזר כספי על תקופת הרילוקיישן.

אמנם ישנו מנהל שאמר שהוא יכול להזיז עבורי עניינים אבל אני כידוע עוד לא דיברתי איתו.

למה אני כזאת פחדנית?

 

אתמול כשדיברתי עם פיץ בשעת לילה מאוחרת והזכרתי לו שעברה כבר חצי שנה, פלטתי בין פטפוטי הרבים שאולי אני כבר לא מתגעגעת לארץ השיכורים. הוא שאל "למה את מתכוונת?" ויכולתי ממש לשמוע את המתח בקולו. אמרתי שפעם הכאב והגעגוע היו בלתי נסבלים. כל דבר קטן גרם לי להשוואות וזכרונות לכמה שדברים היו שם אחרת. כעת כשאני נזכרת בחוויות זה כבר לא כואב כל כך, אבל הגעגוע אליו עדיין קשה לי מאוד וצובט בלב.

הוא שמח שהוא חסר לי אבל אולי בלבלתי אותו מעט עם התשובה הזו. אני בטוחה שהוא היה שמח ורוצה לדעת שמדינתו חסרה לי כי זה ודאי מעלה את הסיכוי, גם אם תאורטית, שאהגר לשם.

 

 

אבל מה אני מבלבלת לכם בשכל, בכלל הגעתי לכאן לצורך אחר.

אז הנה, אני מעדכנת באופן רשמי שאני עוברת לבלוגר. אני עדיין לא מרגישה מאוד בנח שם אז עצבתי את הבלוג שם בדומה לזה שכאן.

האם מישהו הצליח להעביר את החומרים המגובים שלו לבלוגר? אנא ספרו לי אם כן, אולי אעשה כמוכם.

אני עוד לא אמרתי את המילה האחרונה כאן, אני מניחה שאשאר כאן כל עוד האתר באוויר.  

 

עריכה:

ראיתי שמשתמשים רבים בבלוגר הטמיעו את מערכת התגובות של DISQUS. מצאתי מספר הסברים ברשת ובקהילה אבל לא הצלחתי להכניס אותה אצלי כמו שצריך וחמור מכך- כעת אין בכלל אפשרות להגיב אצלי.בנוסף, כאשר אני מסתכלת בתצוגה מקדימה של הצגת פוסט האפליקציה הנ"ל כן עובדת אבל לא בתצוגה המקדימה של דף הפריסה.

מישהו יודע לפתור את התעלומה?

נכתב על ידי , 13/12/2017 20:18   בקטגוריות רגע של נוסטלגיה, עוד פוסט  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירחאן באחו ב-23/12/2017 20:58




Avatarכינוי: 

בת: 36




קוראים אותי
38,344
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגהה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גהה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)