היא הוא ואני

לקחתי את הפלאפון וכתבתי הודעה,

"אני מצטערת על הכאב, מצטערת על הכל .. בחרתי.

אני אפגוש אתכם מחר אחרי בית הספר ואודיע לכם"

שלחתי את ההודעה לשנייהם, שכבתי על המיטה, עצמתי את עיניי ונרדמתי.

גיא:

"אחי קיבלת את ההודעה?" התקשרתי לרז ושאלתי אותו,

"כן.. שמע אני במתח.." הוא אמר,

"גם אני.......טוב בהצלחה לשניינו.. אני הולך לישון, שהזמן יעבור מהר" אמרתי צחקתי וניתקתי.

בבית הספר חיפשתי את טילה במטרה שתביא לי רמז כלשהו בקשר לבחירתה אבל היא התחמקה מימני בלי סוף

ואז הלכתי לכיתה שלה באמצע שיעור ואמרתי שאניצריך להביא לה משהו,

"גיא, אני לא הולכת להגיד לך עכשיו כלום" היא אמרה  ובאה לחזור לכיתה,

"טליה חכי..." אמרתי,

"לא גיא, זה לא פייר,אחריי בית הספר נפגש בבית שלי ושם תדע הכל , טוב?" היא אמרה ונכנסה לכיתה.

הבנתי, מהיחס שלה, מההתחמקות שלה... הבנתי שזה לא אני, הבנתי שהבחירה שלה היא רז,

הרגשתי אבוד והחלטתי ללכת הביתה ולחכות שטליה תסיים, לפחות לומר לה כמה מילות פרידה.

טליה:

השיעור האחרון הסתיים, הוא הרגיש כמו נצח, כשיצאתי מהכיתה התקשרתי לרז ואמרתי לו לצאת לכיוון ביתי ואת גיא חיפשתי בבית הספר, אבל גבי אמר לי שהוא כבר הלך אז שלחתי לו אסמס שיגיע.

נכנסתי הביתה והתיישבתי על הספה, חיכיתי ששניהם יכנסו כבר ואז הם דפקו בדלת,

"פתוח" אמרתי ושנייהם נכנסו יחד, חייכו חיוכים מבוהלים,

"טוב אני אדבר עם כל אחד מיכם בנפרד... עם מי להתחיל?" שאלתי והסתכלתי עלייהם,

"עץ או פלי" חייך רז והוציא מטבע מהכיס שלו,

"פלי" אמר גיא,

"יצא עץ.." אמר רז והרים את מבטו אליי,

"טוב, בוא נעלה לחדר, גיא תרגיש בבית.." חייכתי אליו ועליתי עם רז לחדרי,

"טוב בואי נעשה את זה מהיר, פשוט תעני לי כן או לא, זה אני?" הוא שאל,

"לא.." אמרתי והשפלתי את מבטי,

"זה בסדר... אני מבין, אחרי כל מה שעברת עם גיא ו...." הוא אמר,

"אני מקווה שלא פגעתי  בך יותר מידיי" אמרתי,

"זה בסדר, את הזהרת אותי ובכל שלב בקשר שלנו ידעתי שאת יכולה לעזוב אותי בשבילו, אבל אני לא רוצה לאבד אותך בתור ידידה" הוא חייך אליי,

"גם אני לא רוצה לאבד אותך" אמרתי וחיבקתי אותו חזק,

"בהצלחה עם גיא" הוא חייך

"הוא בטוח ב100% שאת בוחרת בי" רז צחק וצחקתי גם אני,

"אבל הנה, הגיעה מישהי חדשה.. שניראה לי שדיי מצאה חן בעייניך, לא?" אמרתי,

"כן, טיילור באמת חמודה, אבל את יודעת שהיא זו לא את.. בכל מקרה אני אראה איך הולך איתה ואם היא בכלל מתכוונת להמשיך לגור בארץ" הוא אמר,

"בהצלחה" חייכתי אליו,

"טוב אני חושב שעוד שנייה גיא הורג את עצמו מעצב, את חייבת לומר לו כבבר שבחרת בו, ואני עוד אדבר איתך" הוא חייך, נתן לי נשיקה על הלחי ויצא מחדרי, ירדתי בעיקבותיו והתיישבתי ליד גיא, על הספה,

"טוב גיא..." התחלתי לדבר כשרז יצא מביתי,

"אני חושבת שאתה כבר יודע מהי הבחירה שלי.." אמרתי והסתכלתי על הרצפה, החלטתי להיות קצת רעה איתו, אבל רק לרגע,

"כן, זה בסדר.. הבנתי את זה כבר מזמן.. אבל לא רציתי להאמין לזה" הוא אמר ונשען על הספה,

"לא רצית להאמין לזה? מה אתה עד כדי כך שונא אותי?" חייכתי אליו והתיישבתי עליו,

"מה?" הוא שאל והסתכל עליי המום,

"מה מה?! בחרתי בך אידיוט, אתה באמת חושב שהייתי מסוגלת לוותר עלייך?" אמרתי ונישקתי אותו,

"רגע" הוא אמר  והרחיק אותי,

"באמת?" הוא שאל,

"לעע..." הוא הביט בי לרגע ושתק "מה ניראה לך?!" אמרתי וחיבקתי אותו חזק,

"אני פשוט אוהב אותך ילדונת!" הוא אמר,

"גם אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו שוב,

"איזה כיף שאת שלי" הוא חייך אליי, שכב על הספה ומשך אותי אחריו,

"איך רז הגיב?" הוא שאל בזמן ששיחק לי בשיער,

"רז... בסדר, נראה קצת מבואס, אבל אמרתי לו שינסה עם טיילור, יכול לצאת מזה משהו" חייכתי,

"אז זה ברור לך שאת ישנה היום אצלי.. נכון?" גיא אמר,

"כן? איזה כיף" צחקתי,

"טוב אני חושב שאני אלך הביתה לנוח קצת.. שיהיה לי את כל הלילה איתך" הוא חייך, קם מהספה, נישק אותי ויצא.

החלטתי לנהוג בדיוק כמוהו וללכת לישון צהריים, כיוונתי לי את השעון לשבע בערב ונכנסתי למיטה.

כשהתעוררתי דיברתי עם אביתר, הוא כבר שמע שבחרתי בגיא ושמח מאוד על כך.

נכנסתי להתקלח, אירגנתי תיק וחיכיתי שגיא יבוא לאסוף אותי, הוא התקשר ואני יצאתי מהבית לכיוון המכונית שלו.

"היי" חייכתי אליו והוא חייך בחזרה,

"טוב.. אמא שלי לא  בבית, אז יש לנו בית ריק היום" הוא חייך אליי כשיצאנו מהמכונית,

"תעצמי עיניים..." הוא אמר כשהתקרבנו אל הדלת..

"טוב.. " אמרתי , עצמתי את עיניי והחזקתי את ידו,

"את יכולה לפתוח" הוא אמר,

פקחתי את עיניי, הבית היה חשוך ומלא בנרות שסימנו שביל אל חדרו,

"ואו" אמרתי מופתעת,

"במה זכיתי?" שאלתי,

"בשנה איתי" הוא חייך וחיבק אותי,

http://www.youtube.com/watch?v=zXbcP3-wQhQ

"שנה? היום יש לנו שנה? ואיי נכוןןןןןןן" אמרתי וכל כך התאכזבתי מעצמי ששכחתי,

"אני מצטערת, זה ממש ברח לי מהראש!" אמרתי וכמעט שהתחלתי לבכות,

"תרגעי, זה לא באמת כזה קריטי, יהיו לנו עוד הרבה כאלה" הוא חייך וליטף את ראשי,

"אז את הולכת בעקבות השביל?" הוא צחק,

"טוב.." עניתי והתחלתי ללכת לכיוון חדרו,

על המיטה חיכה לי דובי ענק, מסגרת גדולה עם מלא תמונות שלנו, סט של שרשרת, עגילים וטבעת מכסף, ועוד המון דברים שגרמו לי לשנוא את עצמי על כך ששכחתי,

"אוף" אמרתי, התיישבתי על המיטה, ליד הדובי הגדול ודמעות זלגו מעייני,

"היי ילדנות..אנחנו שנה ביחד, את לא אמורה לבכות" הוא אמר וניגב את הדמעות מעיניי,

"אני יודעת.. אבל איך שכחתי? אני כזאת מגעילה".

גיא:

"מה פתאום, את לא מגעילה, תראי את יכלת לגמור איתי ביום של השנה שלנו אבל בחרתת בי ותאמיני לי שזה הכי משמח אותי בעולם" אמרתי, הורדתי את כל הדברים מהמיטה והתיישבתי ליידה,

"אוףףףף" היא אמרה, נשענה עליי וכיסתה את פנייה,

"דיי.. באמת, אני לא רוצה לראות אותך ככה, זה כולה מתנות זה לא באמת קריטי. תאמיני לי שזה שתגידי לי שאת אוהבת אותי, זה יספיק לי, באמת!!!" אמרתי והרמתי את פנייה,

"אני אוהבת אותך, אני כל כך אוהבת אותך" היא אמרה ונישקה אותי בעדינות,

"גם אני אוהב אותך" אמרתי וליטפתי את ראשה, היא נשענה לאחור ואני מעלייה, בעדינות היא הורידה את חולצתי , ואני את חולצתה,

מהר מאוד מצאתי את שניינו שוכבים על מיטתי ללא בגדים, צמודים אחד אל השנייה,

"גיא..." היא לחשה לי,

"כן ילדונת?" ליטפתי את פנייה,

"אני חושבת ששנה... זה הרבה מאוד זמן... אני מוכנה" היא אמרה והביטה בעיניי,

חייכתי אלייה, נישקתי אותה והמשכנו הלאה.........