בדרך לפסגה-בלוג סיפורים.

לא להאמין פשוט לא!

זה ממש לא פייר, יש בלוגי

סיפורים שמגיעים ל-50 תגובות!
ואני לא :( יש לכם עצות כיצד לשפר?

אתם מוזמנים לייעץ לי.. כל עצה תתקבל בברכה!

ועכשיו לפרק:

הדרך לפסגה-פרק 4

בפרקים הקודמים:

"מה? אמא קרה משהו?"שאולה הולי מודאגת.

"כן, אנחנו עוברים דירה, עוד השבוע."

פרק 4

"מה?! אמא?! אני לא מאמינה. איך זה שלא אמרתם לי

שום דבר לגביי זה, כל הזמן הזה." צעקה הולי.

"חמודה, אנחנו לא רצינו שזה יעסיק אותך יותר מידי במחשבות,

ואז תרדי בלימודים או משהו."אמרה אמא מנסה לגונן על עצמה.

' אולי זה סיכוי להתחיל התחלה חדשה? ' חשבה הולי בליבה.

"טוב, אמא. אבל בתנאי אחד, יותר נכון בכמה."

"כן? מה שתרצי." ענתה אימה.

"את שולחת אותי למכון כושר, ואני הולכת לעשות שינויים

בכל כולי."

"למה? מה רע באיך שאת נראית."

הולי פתחה בפנייה הכל, את כל מה שקרה לה במשך השנה.

"וואי, אני ממש מצטערת, אם הייתי יודעת את כל זה, ממזמן

הסמנתה הזאת הייתה מסולקת."אמרה אמא מצטערת ומרגישה רע בליבה על כל מה שקרה לה, ועל זה שלא הייתה שם שהייתה צריכה אותה.

"אין לך על מה להצטער, את לא ידעת." אמרה הולי.

"אוקי, אני מסיכה לך, אבל בתנאי אחד, שזה לא ישפיע לך על הציונים."

"טוב, מבטיחה. דרך אגב אמא, לא אמרת לי לאן עוברים?"

"אה.. אנחנו עוברים לתל-אביב, לרחוב דיזינגוף.

"אוקי, מגניב."

הולי סיימה לאכול וישר הלכה למחשב, ונכנסה לאינטרנט.

בתקווה למצוא מכון כושר בסביבה של הרחוב שלה.

"הינה, מצאתי מכון כושר אחד." צעקה הולי לאימה.

"איך קוראים למכון? ואיפה הוא נמצא?" שאלה אמא מהסלון,

כשהיא רואה טלוויזיה בסלון.

"קוראים לו שטרודל (המצאה גרועה שלי (XD והוא נמצא ברחוב ליד דיזינגוף."

"אוקי, כמה הוא עולה לשנה הקרובה?"

"200"

"סבבה, מתי את רוצה להירשם לשם?"

"עכשיו." ירדה הולי למטה מחדרה והביאה לה את הטלפון

ופתק מקומט שעליו רשום המס'.

אימא חייגה והולי הניחה את הפתק המקומט על השולחן.

"שלום.."

"היי.." נשמע קול נשי מהצד השני.

"אני מעוניינת לרשום את הבת שלי למכון כושר שלכם."

"אוקי, בת כמה היא?"

"בת 15"

"אוקי, זה יעלה לך 200."

"טוב, מתי היא יכולה לבוא?"

"כבר מחר, בשעה 14:30, להיות פה."

"אוקי, תודה לך." אמא אמרה ונתקה.

הולי קפצה מאושר!

"אמא? עוד משהו.. מחר אני ואת הולכות לקניות."

" למה?"

"כי.. אני רוצה לעשות דבר ראשון 4 חורים באוזניים,

שתיים למטה, בכל אוזן ו2 למעלה באוזן אחת. וגם נזם."

"חמודה, זה מוגזם מידי."

"בבקשה, את הבטחת."

"את ממש מגזימה את יודעת?  אבל טוב."

"יש!" קפצה הולי בשמחה.

-למחרת בשעה 2 בצהריים-

"אמא? בואי, אנחנו נאחר בסוף!" צעקה הולי

לאמא שהייתה במטבח.

"טוב, טוב אני באה." צעקה אימה מהמטבח.

"תודה לאל."אמרה הולי כאשר אימה באה והן יצאו

מהבית.

"אמא, מהר, אנחנו נאחר." אמרה הולי לאימה.

כאשר הן כבר במכונית. במטרה לזרז את אימה.

אימא של הולי (אין לי כוח כל הזמן לומר אימה של הולי אז,

סתם לידע הכללי קוראים לה עינב)

עינב הכניסה את מפתחות המכונית והתחילה לנסוע לתל אביב.

-כשהגיעו-

הולי נכנסה בריצה למכון כושר כולה מתנשפת.

במכון כושר היא ראתה את ....

אזז... סליחה [?]

יודעים מה?! אני כבר לא ממש זקוקה למנויים

אז.. הנה ספויילרים: