כשהגיעה הביתה, דני נשכבה במיטה, הוציאה את המפתח מהכיס ופתחה את המנעול שעל השרשרת.
בתוך המנעול הייתה תמונה של דני ודילן מתנשקים. דני חייכה וחשבה לעצמה
'היום הזה עבר בשלום..נחכה ליום-הולדת של דילן..'
שבוע לאחר מכן...
"עדיין מתנהגת מוזר הא.." אמרה טרישה
"לא טרישה, עבר לי!" אמרה דני וחייכה
"איזה עבר?!, את מתנהגת יותר ויותר מוזר מיום ליום!" אמרה טרישה
"כמו למשל?" שאלה דני
"את כל הזמן שואלת אם דילן בסדר אם קרה לו משהו" אמרה טרישה
"אז..?, אני דואגת לו! זה לא אומר שאני מתנהגת מוזר" אמרה דני
"מה שתגידי..פתחת את השרשרת?" שאלה טרישה
"כן, יש שם תמונה שלי ושל דילן מתנשקים ליד החנות הזאת עם הפרות בקניון!" אמרה דני
"החנות עם הפרות?" שאלה טרישה
"נו..זאת עם הדברים של הפרות, כל מיני תיקים ונעליים וחרסינות.." אמרה דני
"אה..החנות הזאת!" אמרה טרישה "תפתחי את השרשרת"
דני פתחה את השרשרת והראתה לטרישה "הוא כזה מתוק.." אמרה טרישה והדליקה את הטלוויזיה
'ומידיעה שהגיעה לנו כרגע, תאונה במחוז אורנג' הביאה לפציעתם של שני אנשים ולמותה של צעירה'
נשמע קול השדרן שבקע מין הטלויזיה.
דני וטרישה המשיכו להסתכל על הטלויזיה המומות. "מסכנה.." אמרה טרישה "כן.." אמרה דני
'פרטי הצעירה הותרו לפירסום: אשלי בראון בת 14 מסן פרנסיסקו'
אמר השדרן ועל הצג עלתה תמונתה של הילדה
"זאת אשלי..." אמרה דני "אשלי החברה שלך מסן פרנסיסקו?" שאלה טרישה
"כן, זאת היא..." אמרה דני בקול שקט ודמעה זלגה על לחיה.
"דני, אני ממש מצטערת.." אמרה טרישה "זה בסדר, דברים כאלה קורים.." אמרה דני והתאמצה לעצור את הדמעות.
טרישה חיבקה אותה ואמרה:"את רוצה שניסע מחר לסן פרנסיסקו?"
"זה בסדר, אני אסע עם המשפחה שלי..." אמרה דני
דני פתחה את הטלפון והתקשרה לאמה:
דני:"אמא.." אמרה בקול בוכה
אמא של דני:"שמעת על התאונה.."
דני:"כן..נוסעים?"
אמא של דני:"ברגע שתגיעי הביתה ניסע לשדה התעופה.."
"אני באה.." אמרה דני וניתקה
"ללוות אותך?" שאלה טרישה "לא..זה בסדר" אמרה דני והלכה.
ברגע שהגיעה הביתה, משפחתה של דני נסעה לשדה התעופה.
כשהם הגיעו בדיוק נשמעה הקריאה לטיסה שלהם.
דני עלתה למטוס ונרדמה.
פרק קצת קצר..
*תגיבו* [פליזז :)]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
