" חי בתוך כלוב
אתם קוראים לזה חופש
אולי "חופש גדול" שתיכף נגמר
אנחנו מתים בצורה מסודרת
נשארים כמו כתמים על איזה לב שנשבר
אין מלאכים בגן עדן
יש פה רק גיהינום שנותן לחלום
שיש מלאכים בגן עדן
שיש מלאכים בגן עדן
אבל אין מלאכים ואין גן עדן
החיים זה רק תור לפגישה עם המוות
בולעים את אלוהים כמו כדורי הרגעה
כי אנחנו לבד תמיד היינו בחושך
וזה עצוב לחכות מבלי לדעת למה
אין מלאכים בגן עדן
יש פה רק גיהינום שנותן לחלום
שיש מלאכים בגן עדן
שיש מלאכים בגן עדן
אבל אין מלאכים ואין גן עדן
כשעצובים מחכים לניסים
כמו ילדים מחכים לקוסמים
כשאין מלאכים בגן עדן
אין מלאכים בגן עדן
אין מלאכים ואין גן עדן
חי בתוך כלוב
אתם קוראים לזה חופש
אולי "חופש גדול" שתיכף..."
לא יודעת מה יש לי מהשיר הזה.
במיוחד עכשיו, כשהכל כ"כ משתפר.
אני באמת לא יודעת למה דווקא אליו.
שיר כ"כ דיכאוני.
אבל כ"כ יפה. איכשהו.