כאן נכנסים המון שמות. אבל 2 השמות הכי משמעותים הם איריס וקראין.
אהובות חיי. כל פעם שאני צריך לברוח אני אצלם. הם מנקות לי את הראש.
אני כל כך אוהב אותם עד שאני מוכן לתת את הכל בשבילן.
פעם היינו 4.
מורן האגדית היתה איתנו. החברים הכי טובים.אבל מבפנים החברות הזו העכירה אותנו.
גרמה לנו סבל ופיצול.
היום היא לא מדברת איתנו. אלא רק איתי.
היא התעצבנה שהן אמרו לה שהן רוצות אותה כחברה אמיתית ולא כחברה ללימודים ואם זה ממשיך ככה אז עדיף שלא.
היא תלושה. לא קשורה לאף אחד בבית ספר.
מנסה לכל צד.
הדבר המרכזי בחיים שלה זה העבודה. והכסף.
חברים זה על הדרך. ואם אין וצריכים להפסיק קשרים - אז סבבה.
דלית היא הפריקית בחבורה.
הילדה שבכיתה י לקחנו תחת חסותינו.
ראינו שהיא לא מסתדרת והחלטנו להפוך אותה לאחת מאיתו.
מאותו יום עד עכשיו אנחנו שלישיה. לכל מקום. כל יום. תמיד ביחד.
היא ממש מאמי. תמיד עוזרת לכולם. אבל לא מוכנה להעזר באפחד. זה הדבר היחיד שמוריד אותה מושך אותה למטה. והיא נופלת במהירות.