לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  לירי שכותבת סיפור (:

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

אהבה בחופש הגדול -פרק 13 (:


 

 

בפרק הקודם..

"מי זה החתיך שדיברת איתו?" שאלה נוי בהתלהבות

"סתם.." אמרה והתחמקה מלענות

מלצרית ניגשה אל השולחן שלהם והביאה לאורטל פתק.

"משולחן מספר 5" אמרה בחינניות

"054-8987795 -אם תתחרטי"

"ממי זה?" שאל אביב

"זה שסיפרתי לך" אמרה

 

 

פרק 13-

 

"אמרתי לך שהוא לא נראה לי" אמר אביב בכעס

"עזוב אני לא מתייחסת לזה ,אני אוהבת אותך" אמרה לו

הם שילמו את החשבון ויצאו החוצה כל אחד לביתו.

"מה יהיה איתנו?" אמר כישצאו מהמונית

"אם תפסיק לקנא בכל מי שזז יהיה טוב" אמרה ונישקה אותו נשיקה קטנה

"מודה שאני קנאי ,אבל זה רק מאהבה" אמר והשפיל את ראשו

"תסמוך עליי, שלא יקרה שום דבר ,עם אף אחד" אמרה וחייכה

"סומך עלייך בעיניים עצומות" אמר וחיבק אותה

"את נשארת לישון?" שאל

"לא ,אני רוצה לישון בלילה" אמרה וקרצה לו

"אז אל תבואי ,אני לא אעמוד בפיתוי" אמר ונישק אותה.

היא הגיעה הבייתה עייפה ותשושה. החליפה בגדים ונחתה על המיטה.

"אורטל קומי" היא התעוררה וראתה את ליאור.

"מה השעה?" שאלה בבלבול

"שמונה וחצי ,את לא תאחרי לעבודה?" שאל

"שיט,אני צריכה להיות שם בתשע" אמרה וקמה באילוץ מהמיטה

במהרה היא התקלחה ,התאפרה ,לבשה ג'ינס קצר עם טוניקה ירוקה

וכפכפים ואספה את שיערה בקוקו גבוה.

היא ראתה שלא תספיק לשתות קפה בבית והחליטה לקנות אחד בדרך.

"סליחה ,אפשר להזמין קפה?" שאלה את המוכר בבית הקפה שהיה עם הגב אלייה.

הוא הסתובב אלייה .

"אפשר ואף מומלץ" אמר והסתובב

"לא שוב אתה" אמרה ביאוש.

"אני בכל מקום" אמר הבחור וחייך

"אנחנו חייבים להפסיק להיפגש..

אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך" אמרה ביאוש.

"דרור" אמר

"שיהיה" אמרה באדישות

"אז איך את אוהבת את הקפה שלך?" שאל אותה

"עזוב ,אני אוותר על הקפה" אמרה ויצאה משם.

~

"הזר יחזיק לך בערך שבוע" אמרה אורטל לאחת הלקוחות

"תודה רבה מתוקה" אמרה הלקוחה בשמחה ויצאה מהחנות.

"היי" אמרה רונה

"מאמי מה את עושה כאן?" שאלה בחיוך וחיבקה אותה

"סתם באתי לבקר" אמרה

"טוב שככה ,משעמם פה משהו.." אמרה בבאסה

"טוב עזבי את זה ,מה איתך?" שאלה

"סתם ,רגיל כזה" ענתה לה.

"מה עם אביב?" שאלה

"הכל בסדר.." אמרה

"והמחזר המסתורי?" שאלה בסקרנות

"דרור" אמרה ביאוש

"מה?" שאלה כלא מבינה

"קוראים לו דרור" אמרה

"אז מה איתו?" שאלה

"שום דבר ,צריך להיות משהו?"

"על זה את תעני לי" אמרה

"טוב סתמי יא חופרת" אמרה ושתיהן צחקו.

"מה עם עומר?" שאלה

"רבנו" אמרה "מה קרה?" התעניינה

"בזמן האחרון הוא מרוחק ממני ,ודיברנו אתמול והוא התעצבן.." אמרה בעצב

"תני לו זמן ,יעבור לו" אמרה וחייכה

"בפעם הקודמת שנתתי לו זמן לא היה משהו" אמרה בהיסוס

"הוא אוהב אותך ,הוא לא יעשה את אותה טעות שוב" אמרה לה בביטחון

"אני כבר לא יודעת" אמרה

"אל תתדאגי ,את צריכה לסמוך עליו"

"כנראה.." אמרה

"טוב די זרקי איזה חיוך נחמה" אמרה

"מתי את מסיימת פה?"

"באחת" אמרה

"בא לך ללכת לקניון?" שאלה

"בארור" אמרה וחייכה אלייה

הן דיברו והעבירו את הזמן יחד.

"ניחשתי" נשמע קול מפתח החנות

"מה?" שאלה אורטל כשראתה את דרור עומד בפתח

"איך את אוהבת את הקפה שלך" אמר ונכנס פנימה

"תודה ,עכשיו אתה יכול ללכת" אמרה וניפנפה אותו.

"קודם תגידי לי האם קלעתי לטעמך" אמר

היא לגמה מהקפה ,הוא היה חמים לא מתוק מדי ולא מר מדי ,כמו שהיא אוהבת.

"הוא בסדר" אמרה

"הוא הרבה יותר מבסדר ,הוא בדיוק כמו שאת אוהבת אותו" אמר

"אולי די?" אמרה ביאוש

"לא רוצה" אמר וחייך אלייה

"אני צריכה ללכת" אמרה רונה בפתאומיות

"את נשארת כאן" אמרה אורטל והביטה בה

"סורי מאמי ,אני אדבר איתך אח"כ" אמרה והלכה

"נשארנו לבד" אמר

"בעיה" אמרה באדישות

"דווקא בכלל לא בעיה ,הזדמנות יותר טוב" אמר

"תשמע אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני ,אבל אני אוהבת את חבר שלי" אמרה לו בכעס

"יעבור לך.." אמר ברוגע

"צא לי מהחיים!" אמרה בצעקה

"אז את מודה שנכנסתי לחייך" אמר והיה מרוצה מעצמו

"אני מודה רק בדבר אחד" אמרה בחיוך מאולץ

"שאת מתה עליי?" אמר

היא התקרבה אליו ,קרוב קרוב ולחשה לו באוזן -

"שאתה חתיכת אגואיסט מטומטם" אמרה וסטרה לו

"גם סטירות אני מוכן לחטוף ממך,בכלל אם את בקטע של מכות.." אמר וקרץ לה

"עוף לי מהעיינים עכשיו!" אמרה לו וחזרה לדלפק

"אני עוד אחזור" אמר כשיצא

הפלאפון שלה צילצל והיא מיהרה לענות.

"הלוו" ענתה בעצבים

"שלום" אמר אביב

"היי" אמרה

"מה קרה?" שאל אותה

"סתם שומדבר ,לקוחה מעצבנת" אמרה

"נסיכה שלי יש לי הפתעה בשבילך" אמר

"הפתעה?" שאלה בתמיהה

"אהא" אמר

"מהי?" שאלה בסקרנות

"אם אני אגלה לך זאת לא תהייה הפתעה" אמר

"נווו" אמרה לו

"נו נו ,את צריכה לקחת חופש בשביל ההפתעה" אמר

"אביבי אתה מגלה לי עכשיו" לחצה עליו

"טיול" אמר בקצרה

"אוקיי" אמרה

"מחר" אמר

"בסדר ,מסכימה" אמרה וכבר רצתה להיות איתו.

"מעולה ,אוהב אותך יפה שליי!" אמר והדגיש את ה'שלי'.

"גם אני אותך נסיך" אמרה ושניהם ניתקו.

~

"יאללה את באה?" שאלה רונה כשחזרה לחנות לפתע

"את נוטשת" אמרה וכעסה עלייה

"הייתי חייבת ללכת" אמרה

"טוב לא משנה ,עוד חמש דקות אירית באה ונלך" אמרה.

"איך היה?" שאלה בכל זאת

"שומדבר לא היה ,הוא מטומטם ואני לא יכולה לסבול אותו" אמרה בכעס

"אבל חתיך" אמרה ונזכרה בעיניו הכחולות

"הוא דפוק" השיבה

"משתגידי" אמרה וחייכה

אחרי שאירית בעלת החנות הגיעה שתי הבנות יצאו לקניון.

"אביב הזמין אותי לטיול" סיפרה לה

"אתם מזה חמודים" אמרה לה

"אני נכנסת למדוד" אמרה ואיתה כמה מכנסיים וחולצות.

"אני מחכה פה" אמרה וחייכה

"איך זה?" שאלה כשיצאה עם מכנס שחור קצר וסטרפלז לבן.

"מהמם! את חייבת לקחת את זה" אמרה רונה בשמחה

"אני אקח" אמרה החליפה בגדים והלכה לקופה לשלם.

"בא לך לבקר את רועיקי בעבודה?" שאלה אורטל

"יאללה בואי" אמרה ושתיהן הלכו

"רועיקיי" צעקה רונה כשראתה אותו

"היי" אמר וחייך אלינו

"מניש?" שאלה אורטל

"מעולה ,אני שנייה יוצא אליכן" אמר וחייך

הוא יצא החוצא עם הסינר מהמטבח.

"מה יצאתן לסיבוב קניות?" אמר והביט בשקיות שבידהן

"יאפ" אמרו שתיהן יחד

"טוב שמעו תהנו לכן יפות ואני צריך לחזור לעבודה אם אני

לא רוצה שיעיפו אותי" אמר חיבק את שתיהן והלך.

~

"מי הבנות היפות?" שאל גיא אחד העובדים

"ידידות" אמר וחייך

"יש מצב שהן יהפכו להיות גם ידידות שלי?" שאל וקרץ לו

"הן תפוסות" אמר

"באסה איתך משהו" אמר ושניהם צחקו

~

אורטל חזרה עייפה ממסע הקניות. היא שמעה את הטלוויזיה דלוקה והבינה

שמישהו בבית. היא ראתה את אבא שלה יושב וצופה במשחק כדורגל.

"היי אבא" אמרה כשנכנסה

"היי מותק מה שלומך?" שאל

"בסדר..אני בחדר" אמרה ועלתה למעלה.

היא הניחה את השקיות על המיטה והתיישבה ליד המחשב.

פתחה את האיסי וקפץ לה חלון בקשה לאישור.

זאת הייתה נועה , היא זיהתה לפי הכינוי.

אורטלי ^^: ?

בובה על חוטים: היי

אורטלי ^^:שלום

בובה על חוטים:מנשמע?

אורטלי ^^:בסדר..איתך?

בובה על חוטים:הכל טוב..

אורטלי ^^: לא הוספת אותי סתם..מה את רוצה?

בובה על חוטים:למרות מה שקרה ,אני חושבת שאולי נוכל להיות חברות..

אורטלי ^^: חברות? את ואני? אני עדיין חברה של אביב את יודעת.

בובה על חוטים:אני זוכרת את זה..אבל אחרי כל מה שקרה השתנתי..עכשיו אין לי חברות חוץ מטל ואני רוצה להכיר אנשים חדשים ..ואת נראת לי מתאימה

אורטלי ^^:למה דווקא אני?

בובה על חוטים:את מיוחדת. אביב נלחם עלייך..

אורטלי  ^^: אני לא מיוחדת ,אני סתם רגילה..בכל מקרה אני לא חושבת שזה יעבוד

בובה על חוטים: למה לא?

אורטלי ^^: כי את עדיין אוהבת את אביב ,אני בטוחה ,ואין מה לעשות אנחנו לא בדיוק

בסט פרינדס..

בובה על חוטים:אני השתנתי.באמת! אני מדחיקה את הרגשות שלי לאביב ,אני אפילו מחפשת

עבודה. אני מנסה להיות טובה יותר..

אורטלי ^^: מאמינה לך. יודעת מה? יש לי רעיון בשבילך. אני עובדת בחנות פרחים .

מחפשים שם עוד עובדת ,תנסי להתקבל תכירי אנשים..

בובה על חוטים: אוקיי .תודה אני באמת מעריכה את זה.

אורטלי ^^:בקשה (:

בובה על חוטים: (:

אורטלי ^^:אני צריכה ללכת ..נדבר..בהיי ^^

בובה על חוטים: ביי (:

 

השעה הייתה כבר שמונה. השיחה הזאת נראתה לה ממש מוזרה ,מה נועה פתאום מדברת איתה. היא החליטה לארוז תיק לטיול. כשסיימה נכנסה למקלחת. היא הכינה לעצמה אמבטיית קצף. אחרי כמה דקות שהייתה בפנים נשמע צלצול הטלפון בבית. אחרי כמה צילצולים היא הבינה שאבא כנראה יצא והיא יצאה מהר לענות.

"הלוו" ענתה בקוצר רוח

"יורם נמצא?" שאל הקול בצד השני

"לא הוא יצא ,למסור לו הודעה?" שאלה בזריזות

"תמסרי לו שאם הוא לא מביא לי את הכסף מחר ב12 בצהריים

 הוא לא יראה אור יום יותר" אמר וניתק.

~

זהוו D:

מקווה שאהבתם ^^

חזרתי אתמול ב4 בבוקר P:

היה הכי כיףף בעולם!!1

קיצר אני הולכת להגיב למטה ,למרות שראיתי שיש רק 7 תגובות! ):

ממש מבאס..

תגיבו! אני משקיעה ואתם סתם כזה לא מגיבים..

 

יאללה אוהבת אותכםם 33>

נכתב על ידי לירי שכותבת סיפור (: , 26/4/2008 20:38  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,997

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללירי שכותבת סיפור (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לירי שכותבת סיפור (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)