ועם הזמן נהיינו יותר ויותר קרובים המכתבים שלנו הפכו ליותר אישיים... יותר רגשיים...
אני הייתי יושב שעות על המחשב מחכה לתשובה ממנו... מחכה לאיזשהו סימן ממנו אם זה בשיחות במסנג'ר ואם זה באימיילים..
"היי .. קודם כל אני מקווה שתרגיש טוב!
להיות חולה זה לא כייף..
אממ שלומי בסדר.. מנסה לחזור להיות אני כמה שאני יכול...
מה איתך..?
לספר לך על עצמי.. אממ טוב... אני בן 23 עוד שלושה חודשים 24 כבר שנתיים גר בניו יורק...
אממ לומד... מדעי החברה... פסיכולוגיה זה המיקוד העיקרי..
יש דברים שיותר מעניינים אותך תשאל חופשי...
ובקשר לדברים שעוברים עליי כן... זה קשה מאוד לעמוד בקצב הכול קורה לי כל כך מהר... ואני מרגיש שאני בסרט של במאי מטורף.. אבל יש לי קצת אמונה בגורל.. מה שקורה לא קורה סתם.. לכל דבר יש סיבה.. כל דבר אמור להוביל אותך לאחר..
מקווה לשמוע ממך מהר...
רונן
נ.ב: לא אמרתי לי איך קוראים לך אפילו..."
"יהיה בסדר , זה קצת באשמתי.. חשבתי שאני קצת יותר חכם מהרופאה שלי וחיכיתי עם האנטיביוטיקה..גם כן חח :)
איתי.. האמת שזו יחסית תקופה שקטה.. אתה יודע.. יש מהמורות פה ושם.. והחיים יודעים להרעיד את האדמה מתחת לרגלינו..
אבל אני מאמין שאפשר להתמודד עם הכל.. פשוט אסור לוותר.. וזה לא מתוך עקשנות טיפשית.. אלא יותר בגלל שהמאמץ משתלם.
בסך הכל רוב התקופה הזאת מורכבת מעבודה כפראמדיק.. אני מאוד אוהב את המקצוע.. אף פעם אתה לא יודע מה תקבל..
זה שיכולת לעזור.. ולהציל חיים.. זה נשמע נדוש.. אבל בשביל זה אני שם..
ולימודים.. לקראת בחינות הכניסה לרפואה באיטליה.. מתמטיקה פיסיקה כימיה ביולוגיה וכמובן איטלקית.. אני דיי בסדר עם כל המקצועות גם האיטלקית שלי נהיית סבירה יותר מיום ליום.. בתקווה שאתחיל את הלימודים בשנת הלימוד הבאה..
למה איטליה?.. הייתי מאוד גבולי בבחינות בארץ.. נמאס לי לשפר.. יש לי כמה חברים שלומדים באיטליה..
אז. החלטתי שאני נוסע.. , והאמת?.. אני לא יודע מה יהיה.. איך אני ארגיש להיות מנותק מרוב מה שאני מכיר כיום..
יקח זמן עד שאני אבנה את עצמי שם.. בתקווה שהגעגועים לא יהרגו אותי קודם.. אבל אני בטוח שאני אצליח להתמודד.
בתקופות האלה שאתה מרגיש כאילו אתה בסרט של במאי מטורף.. צא מהסרט.. ומהתחושה שגורמת לכל חלקה בגוף להיות בשוק מהמצב.
תחשוב מה היית רוצה.. בשבילך קודם כל.. אחרי זה בשביל אחרים.. כשיש לך "אני" חזק ובטוח בעצמו.. השאר דיי יסתדר מסביביך.
ברגע שחוסר הביטחון שלך נתפס אצל אחרים , יהיה לך קשה לשלוט במהלך הדברים.
לפני מספר שנים אבי נפטר מסרטן , זה עוד היה בתקופה שלא הייתי ממש מחוץ לארון.. אבל הוא ידע אני מאמין..בסוף סיפרתי לו..רק בסוף..
יש דברים בחיים שאם לא תגיד ותעשה עכשיו אחרי זה לא תוכל לעשות אותם.. הכל צריך להיאמר כי מי יודע כמה הזדמנויות עוד יהיו לך..
אני שמח שהיתה לי את ההזדמנות להיפרד.. , וגם אתה.. תנצל את ההזדמנות כדי להיפרד.. לסגור פערים לקראת הסוף..
לדעתי אתה לא צריך להשתנות.. אלא להביא את עצמך כבן אדם.. כבן משפחה.. שהוא מכלול ואומנם הנטיה המינית היא חלק מזה..
אבל היא לא הכל , והשאלה היא , אם צריך לריב על זה?.. כשהשעון דופק... ואם "להחזיר אותך למוטב" זו המטרה לשמה התכנסתם.
תעמוד מאחורי מי שאתה ומה שאתה כי כל החיים אנשים חושבים שהם יודעים יותר טוב ממך ומה טוב בשבילך..
צריך להיות חזק מול הרוחות.. לדעת מה מתאים לך.. ומתי לשלוח אותם לחפש אבקת חשמל..
גם אני מאמין בגורל , אבל חשוב שלמרות שדברים קורים מסיבה מסוימת גם אנחנו לא תמיד נבין אותה.. להיות גורם אנושי בתוך הגורל הלא ברור הזה.
ולעשות את ההתערבות שלנו בתוך מעשי הגורל , וגם אם לא נשנה תמיד את כל העולם.. לפחות ניסינו ולפעמים ננצח..
ו.. זהו זה.. מגילה מגילה :)
נ.ב
אני
יואב
נעים מאוד! .."
זכרונות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
