עיתונות אזרחים

שמעתם מה צילי עשתה לגילי? לא שמעתם?! איך אתם לא מעודכנים, אלו הן החדשות החמות ביותר, כ-ו-ל-ם מדברים על זה. אם הסיטואציה הזאת מוכרת לכם, וגם לכם קרה פעם שלא הייתם מעודכנים בפרטים האינטימיים החברתיים של הסביבה שלכם זה כנראה אומר שאתם לא נמצאים במיקום גבוה בסולם החברתי כי הרי הסטטוס החברתי של אדם נקבע עפ"י רמת התערותו בחברה.

בתקופה העתיקה, בימי אבותינו, עוד לפני המצאת הדפוס וכל אמצעי התקשורת למיניהם, אופן ההתקשרות הנפוץ ביותר היה העברת ההודעה מפה לאוזן. ההודעה הייתה מגיעה לראש הכפר או השבט והוא היה אחראי לספר אותה לכל בני קהילתו. עם התפתחות הדפוס והטכנולוגיה צורת התקשרות זו לא פסקה ואף התגברה מאחר וקל מאוד להעביר מסר לכל מקום ובכל זמן. זהו בעצם מה שהפך היום לרכילות.

כאשר אנו מדברים על תופעה מסוימת, כמו הרכילות, יש תחילה לנסות להגדירה.
ההגדרה המילונית של המילה רכילות  מתייחסת לשיח שנושאו המרכזי הוא אנשים אחרים כגון מכרים, קרובים וידוענים. רכילות עוסקת בהפצת מידע שלא זכה לפרסום רחב, לעתים תוך חדירה לפרטיות; ועוסקת בדרך כלל בנושאים שהם בגדר לשון הרע ובשמחה לאיד.

רכילות משמשת לשיתוף והפצה של עובדות, דעות ודברי בדיה כאחת. למרות שאין זה תמיד כך, לרכילות מיוחסת אמינות נמוכה.

הרכילות אינה מוצגת כדבר פסול בחברה, הרי לא מטילים סנקציות על אלו שמרכלים, אם כך מדוע אנשים הלוקחים חלק בפעילות זו נוטים להסתיר את הקשר בינם לבין הפצת הידיעה. ההסתתרות הזאת, הידיעה שאדם יודע משהו שאף אחד לא יודע או שהוא מקבל מידע שאף אחד אחר לא יודע לגביו מעניקה לו תחושת עליונות על פני הסביבה.

 בן זאב, במאמרו (1993) מסביר מדוע נגרמת הנאה מרכילות:
א) סקרנות – מטבעו של האדם, קיים אצלו "צורך" הסקרנות, אותו צורך לדעת את המתרחש סביב בכדי להרגיש בטוח בסביבתו. הרכילות עונה על צורך זה ומספקת פרטי מידע חדשים למשתתפים בשיחה.
ב) שבטיות – הרכילות מהווה אמצעי חברתי להגברת תחושת ההשתייכות לקבוצה אינטימית, הן של המרכל והן של שאר חברי הקבוצה.
ג) צרכי הגדרה עצמית – אדם המרכל והמתעניין ברכילות מחפש מידע על-אודות בני אדם אחרים, על-מנת ללמוד על עצמו או להגדיר את מיקומו לעומת האנשים שמהווים מושא לרכילות.

הרכילות נחלקת לשניים, זו העוסקת בסביבה הקרובה וקשורה לפרטים הסובבים אותנו וזו העוסקת באלו שמעולם לא הכרנו באופן אישי אלא רק דרך אמצעי התקשורת, שהם בעיקר "המפורסמים".

הרכילות אודות הסביבה המוכרת שלנו תעניין רק את אותם האנשים שמכירים את אלה הנוגעים בדבר וברך כלל העניין ידעך די מהר מאחר וכאשר מדובר בסביבה הקרובה אלינו אנו ניזונים ממידע מילולי בלבד ואין לנו שום הוכחות ותיעוד שיכול לעורר בנו עניין שוב ושוב.

לעומת זאת כאשר מדובר ברכילות על הסלבריטאים, ישנם אנשים אשר עבודתם היא להביא לנו הקהל את אותם תיעודים בעיקר בכדי שנאמין לידיעה וגם בכדי שנוכל לבחוש בעניין עוד ועוד.

דוגמא לכך ניתן למצוא בלינק הבא: http://youtube.com/watch?v=_w5fuW9o6gk

 יש כאלו אשר אוהבים לספר על הסלבריטאים, כאילו מדובר בבני המשפחה או בחברים שלהם. זה מגוחך בדיוק כמו שזה נשמע. הם יכולים לספר על חייהם האישיים כל מה שרק תרצו לדעת, וגם כמה דברים שלא, ולעיתים אף יגזימו ויעשו זאת, כאילו הם ממתיקים איתכם סוד. סוד גלוי לכל, שכן הם בדיוק כמו כולם, קראו על זה בראיון או במדור רכילות אמיתי. מטיבי הלכת יוסיפו פרט אישי הידוע רק להם, עם זה ממפגש חטוף עם הסלב בשכונה, או עם זה בגלל שהם מכירים את הדודה של הדוד, ולה יש בן ולו יש חבר שהשכן שלו הוא חבר של אח של הסלב, וזה סיפר לו משהו שאיש לא יודע. וכעת הוא מספר לכם את המידע הזה, כאילו מדובר בסקופ עיתונאי, שרק לו וכעת גם לכם, ידוע. ישנם גם כאלו שמספרים, את פיסת הרכילות, בהערת אגב. כמו פגשו חבר שלא ראו שנים, וכעת מספרים לחבר משותף על המפגש ועל שלום החבר. מספרים את המידע ועוברים הלאה.

ההיכרות שלנו עם הסלבריטאים איננה נקייה. היא עוברת דרך מסך הטלוויזיה, או דף העיתון. אין אנו מכירים אותם, ולא משנה מה יספרו בתוכנית כזו או אחרת, ועד כמה הם יחשפו את עצמם בראיון עיתונאי. כל היכרות שלנו איתם, עוברת דרך מסננים. מסננים כאלו, שמשאירים מעט מקום לאמת, זו שאנו מנסים להתעלם ממנה והם שמחים שאנו מתעלמים. מדובר במסננים של אילוצי תקשורת, יועצי תקשורת, הבנה תקשורתית של הסלבריטאים, ובראש ובראשונה, הניסיון לא לחצות את גבולות הטעם הרע.  לא רק שההיכרות שלנו איתם היא איננה אמיתית, היא גם שטחית. לא משנה כמה ידברו על עצמם בתקשורת, תמיד סבלם יהיה מוגזם, אושרם יתואר באופן קיטשי, והאהבות שלו כמו רומנים שגם בסרטים הדביקים ביותר, לא תצליחו למצוא. ועם זאת, ההיכרות הזאת עוזרת למרכלים להמציא פיסות פאזל, אשר ייתן מעט עניין בחייהם או לפחות חבר חדש. חבר שאין הן מכירים, ואין הוא מכיר בהם.

לסיכום, הרכילות הפכה להיות חלק מטבע האדם. זה מעניין, פיקנטי ומתסיס את חיינו כך שנמשיך להשיג את פיסת הרכילות הבאה וכמה שיותר מהר יותר טוב. בהצלחה לכם

שמעתם מה צילי עשתה לגילי? לא שמעתם?! איך אתם לא מעודכנים, אלו הן החדשות החמות ביותר, כ-ו-ל-ם מדברים על זה. אם הסיטואציה הזאת מוכרת לכם, וגם לכם קרה פעם שלא הייתם מעודכנים בפרטים האינטימיים החברתיים של הסביבה שלכם זה כנראה אומר שאתם לא נמצאים במיקום גבוה בסולם החברתי כי הרי הסטטוס החברתי של אדם נקבע עפ"י רמת התערותו בחברה.

בתקופה העתיקה, בימי אבותינו, עוד לפני המצאת הדפוס וכל אמצעי התקשורת למיניהם, אופן ההתקשרות הנפוץ ביותר היה העברת ההודעה מפה לאוזן. ההודעה הייתה מגיעה לראש הכפר או השבט והוא היה אחראי לספר אותה לכל בני קהילתו. עם התפתחות הדפוס והטכנולוגיה צורת התקשרות זו לא פסקה ואף התגברה מאחר וקל מאוד להעביר מסר לכל מקום ובכל זמן. זהו בעצם מה שהפך היום לרכילות.

כאשר אנו מדברים על תופעה מסוימת, כמו הרכילות, יש תחילה לנסות להגדירה.
ההגדרה המילונית של המילה רכילות  מתייחסת לשיח שנושאו המרכזי הוא אנשים אחרים כגון מכרים, קרובים וידוענים. רכילות עוסקת בהפצת מידע, לעתים תוך חדירה לפרטיות; ועוסקת בדרך כלל בנושאים שהם בגדר לשון הרע ובשמחה לאיד.

רכילות משמשת לשיתוף והפצה של עובדות, דעות ודברי בדיה כאחת. למרות שאין זה תמיד כך, לרכילות מיוחסת אמינות נמוכה - פעמים רבות מתפשטות בדרך זו עובדות שגויות ומידע בדוי שכל תכליתו הוא לעורר עניין שווא בנושאי השיחה.