אז חזרתי, קפואה ורועדת אבל אני פה,ואם האצבעות ינשרו לי מרוב קור *להקלידבכפפות זה לא מי יודע מה נוח* זהיהיה על מצפונכם. ואני ארדוף אתכם. מוחעחעחע.
תכננתי לעדכן אחרי מסיבת היום הולדת שלי, אבל דברים קרו והדבר האחרון שהתחשק לי זה לבדר אתכם. אם הייתם משלמים לי אז זה משהו אחר. אבל אתם לא.*אהמקמצניםאהמ*
בכל אופן הייתה מסיבה בסדר כזה, החלק שאני זוכרת לפחות. רקדנו, השתוללנו ואז היה מצב רוח ירוד אז גם שתינו *במקרה שלי קצת יותר מדי* ואז צעקתי שטויות על המון אנשים והלכתי להכיר מקרוב את האסלה שלי.
למחרת התעוררתי עם הרעלת כל איבר פנימי בגוף שלי והידקתי קשרים עם האסלה מחדש, וגם הכרתי את זו שבקומה למטה *או במילים אחרות, הקאתי את הנשמה שלי כמעט במשך יומיים*
יומיים אחרי זה אני ומישה נפרדנו אחרי יותר מחצי שנה ביחד. קצת עצוב, בעיקר מוזר, כשחלק משמעותי מהחיים פתאום נעלם, אבל כשזה לא זה, זה לא זה, וכשזה לא הדדי אז זה אף פעם לא יעבוד.
אני רק יכולה לומר שהיה טוב, ושהייתה אהבה, אבל כל דבר בחיים נגמר בשלב כזה או אחר, ואני עדיין אמשיך לאהוב אותו כידיד ואקווה לטוב בשבילו =]
אוה כן, חזרנו גם לבית ספר. כמעט חודשיים של שביתה השכיחו ממני אפילו את הדרך לכיתה שלי, שלא לדבר על איזו כיתה אני נמצאת (אחראי משמרת: באיזו כיתה את? אני: הממ... אני לא בטוחה...) ועל להתעורר ב7 בבוקר בכלל אין מה לדבר. חודשיים לא קמתי כל כך מוקדם אלא אם כן בשביל כסף בעבודה.
ביום הראשון ללימודים נגררתי כמו נרקומנית בגמילה לכיתה היישר אל תוך מלתעותיהם המאיימות של הפונקציות והנגזרות, את פניי קיבלה קלאודיה בחיוך מאוזן לאוזן ובדילוגים וצווחה :" בוקר טוב! איזה כיף זה לחזור!" ואני רק בהיתי בה וניסיתי לשלוט בדחף לזרוק עליה איזה ספר.
שימי כמובן נורא מאושר מכל העניין, קיצוץ החופשים שלנו וכולי, אבל בסופו של דבר, לא אני זו שלומדת 387012648935743 שעות בשבוע, והיה לי חופש גדול באמצע השנה =]
מה שהכי טוב בלחזור לבית הספר זה שיש משהו שימושי להשקיע בו את האנרגיות כל יום (*כי לזרוק מחקים על נדב זה משהו נורא חשוב להתפתחות השכלית שלי*) הבית ספר מעסיק וממלא לי את כל היום ואני כבר לא מרגישה כמו בטטה שמתבזבזת על צפייה בטלוויזיה או מתמלאת קרינה מהמחשב.
אה כן, ויש גם אחלה קטעים לבלוג =]
קוסטיק המורה להיסטוריה- "לא עומר, אל תטרח לקום לפח לזרוק את הנייר, תזרוק על הרצפה, זה במילא פח אחד ענק"
מורין המורה לביולוגיה:" כשהייתי בת 20... שזה היה בערך לפני 200 שנה..."
קלאודיה אחרי שאלה מטומטמת של מישהו: "אוי דיוס מיו... (אוי אלוהים -_-")"
הספקתי גם להיות בת"א במופע בלט מרוסיה, מתה על זה, כל פעם שאני מגיעה למופעים שם אני מרגישה צביטה בלב על זה שנאלצתי לעזוב את הריקוד. לראות את כל הרקדניות על הבמה, עושות את מה שהן הכי אוהבות בעולם גורם לי כל כך להתגעגע לזה =/
אבל נו, זה לא שעכשיו יש אפשרות לחזור לזה אז לפחות יש מופעים, וזה משהו כל כך יפה, נהנתי המון=]
בערב הייתה המסיבת יומולדת של רומן, אז כבדרך אגב אני אאחל לו שוב המון מזל טוב =]
הייתה אחלה מסיבה ועל הדרך הכרתי גם כמה חברה חדשים, כי הישנים נורא נמאסו *חח סתםסתם, מתה עליכם* אנה השתכרה ולעסה את החוטיני האכיל שאם אינני טועה מרינה ושימי קנו לרומן, רקדנו המון, אנשים אחרים שתו המון, למשל איגור שסלביק הפיל אותו לרצפה והוא פשוט נשאר מרוח שם... :P
אוה כי שימי נורא התעקש...
עד עכשיו כולנו מודעים לכך שזו עובדה ששימי פריק וערס (ואנס ושרשרת כסף כבדה) גם פאגצה (פרחה גדולה וצעקנית) זה משהו שאפשר לומר עליו, בכל אופן, היום הוא הכריז לי באושר ושמחה, שבבעלותו יש מכנס סקיני וניטים.
מה אני אומרת על זה?
הכי לכם גם הוכחה שהוא הומו^^
פה הכל די מסתכם, תמונות מהמסיבה פעם אחרת, אין לי מושג איפה הכבל המזורגג אז סיומקה תצטרך להתאפק =]
עוד מעט סילבסטר והולך להיות ש-ו-ל-ט =]
אגב, גם התחדשתי לי במגף עם עקב בגובה מאיים, אז בחורים, אל תעצבנו אותי :P
שיהיה לכולם סוף שבוע נעים,
דינר=]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
