אוףףףף יש לי פשוט אבן על הלב!

דיייייייי זה כואב (ממש כאב פיזי. באמת!)... אחחחחחח.....

למה?

אני רוצה לשכב על המיטה ולבכות....

אבל לא! אני חזקה, אין סיבה שאני יעשה את זה.

אני גם בקושי מכירה אותו.

הוא רק יפה ונחמד.

איך אני יכולה לאהוב מישהו שהכרתי לפני חודש ובעצם אני בכלל לא מכירה אותו?

אף פעם לא הייתי כזאת שמתאהבת בבנים אחרי שנייה שהיא רואה אותם..

מה קרה ללב שלי? מה השתנה בו?

למה ................... (אין לי מה לכתוב) אבל למה *כמעט* כל הדברים הרעים קורים לי?

*למה עברתי 3 ניתוחים?

*למה אני מטומטמת?

*למה אני שונאת את עצמי?

*למה בא לי כל הזמן לבכות בלי סיבה?

*למה אני מאוהבת בבנים אחרי שראיתי אותם בפעם הראשונה?

*למה אני מגעילה את עצמי?

*למה אני מרגישה בודדה?

אוף למה לאף אחד אין תשובות לזה???????????????

אני באמת באמת סובלת בחצי שנה האחרונה.

אומנם התקדמתי בשחייה. מאוד.

הכרתי אנשים חדשים.

ניסיתי לשמור על גישה אופטימית יותר.

כל המבוגרים אומרים לי שאני 'הצלחה'.

אבל אני עדיין סובלת.

בעיקר בגלל בנים.

אוף למה?

נכון יש את הפרסומת של 'קוקה קולה' שאומרת "עשו מה שגורם לכם להרגיש טוב"?

אז אני עושה את כל זה בשבילי, וזה עדיין לא עוזר.......

נראה לי שאני ידבר עם אמא/ חברה טובה/ פסיכולוגית(?)

יום חמישי ביקורת> מה שאומר שאני יחכה בתורים המון זמן> מה שאומר שיהיה לי זמן איכות עם עצמי> מה שאומר זמן מחשבה על ועם עצמי> מה שאומר שיהיה לי זמן להיות בשקט ואני אוהבת את זה> מה שאומר שמחה?

יום חמישי גם שיעור גיטרה ומסיבה. מה שאמור לעודד אותי....

נראה.

בגיטרה- המורה אמר שאני ממש טובה ושאני יכולה להצליח.

דייי זה כבר ממש כואב!

אני הולכת לקחת נורופן.

נראה אם יהיה לי כוח לעדכן עוד היום.

לילה טוב!

עריכה- 20/02/08 19:14:

זה לא שהתגברתי עליו. ממש לא. ועוד היום ראיתי אותו שוב. וזה לא ממש עזר- אתם יודעים...

אבל אני שמחה שמחר יום חמישי ויהיה לי חופש מהבית ספר קצת לחשוב.

אתמול הייתי כ"כ מדוכאת, ועכשיו מידי פעם אני אפילו מעלה חיוך.

תפסיקו להעיר לי על הנורופן! אני יעשה מה שבא לי. גם אם זה להתאבד(?)

ועוד דבר: אתם פשוט חייבים לשמוע את השיר Escapare, הוא עודד אותי מאוד!

אולי גם אותכם

תמשיכו להגיב ולעודד, זה מחמם לי את הלב.