אני כבר ממש לא יודעת.
אני אוהבת מישהו אחר. או אולי בעצם זה רק תירוץ כדי להיות איתו.
אני כל כך אוהבת אותו בתוך ידיד. כל כך כל כך כל כך.
הוא כל- כך מתוק ושנון.
ונראה לי שיש לו 'רגשות כלפי'. אבל למי באמת אכפת מהחשיבה שלי?
אני רוצה להישאר שבוע בבית ולראות מה קורה.
אם הוא מתקשר? סתם מביא שיעורים או גם מדבר? שואל לשלומי? דואג לי?
הוא שחה. רק שחה. והוא נקע את הכתף.
שאלתי לשלומו ב- 50 SMSים, התקשרתי.
הוא דיבר איתי, סיפר לי בדיוק מה קרה.
אמר לי: "אל תדאגי, אני בסדר". זה כל מה שרציתי לשמוע באותו הרגע. שהוא בסדר.
יאאאא מסכן.
אני מקווה שאין לו בלוג ושהוא לא קורא את זה עכשיו.
אבל אם בכל זאת כן (מה שלא נראה לי), תסביר לי מה אנחנו?
ידידים רחוקים? קרובים? חברים?
מה אנחנו?
אני רק רוצה שתדע:
אני יהיה פה בשבילך תמיד!
לא משנה מה יקרה- אתה יכול לסמוך עלי!
כיף לי לדבר איתך, לצחוק איתך, להיות בקרבתך.
כיף לי להיות איתך.
אבל אני ביישנית מדי. אין לי אומץ לשאול אותך.
האם אתה מרגיש אותו דבר?
עריכה- אותו יום:
חשבתי על זה ובעצם, מה הוא מוצא בי?
אני לא יפה.
אני לא חברותית במיוחד.
אני לא ממש מקובלת.
אני לא סבלנית.
אז מה לעזאעל הוא מוצא בי?
(אם הוא מוצא בי.)
אףףף אני כל כך רוצה שהוא ירצה בי משהו.
משהו ממני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NOA's spring