ליאורי

אני בכלל לא מרגישה שאני חייה

אלא סתם קיימת בין האנשים,

שבכלל לא יודעים שאני כאן,

לא יודעים בכלל מי אני, מה אני, מה אני עושה פה .

האמת היא שגם אני לא יודעת,

לא מבינה איך כל דבר שאני עושה לא מצליח לי,

אין שום דבר שיחזק אותי, שיעודד אותי להמשיך הלאה,

אבל אני שותקת. למרות שמבפנים הלב שלי צועק.

כל דבר נראה לי סתמי, טיפשי, העולם, האנשים, החיים..

שום דבר לא זז, הכול נשאר תקוע, ריק, משעמם, אפור ודכאוני..

זו תמיד הייתי ונשארתי אני . =\