Excuse me but can I be you for a while שקר כלשהו |
כינוי:
בת: 36 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2008
סימני שאלה כמו כל יום.
ה"חלומות בהקיץ" שלי נעשים תכופים יותר ויותר. ב"מלחמת הכוכבים" אומרים שאפשר להשפיע על מוחם של רפי השכל. אני צריכה להפסיק לקרוא ספרים דמגוגים מדי.. עוד אחשוב שאני רפת-שכל.
אין לי כח. אומרים שצבא זה שוחק. נכון. אבל זה הרבה יותר מזה. אני מרגישה טיפשה יותר. מנוונת יותר.
אי אפשר לקרוא לזה באמת חיים.
כאילו חצי בכוונה הם דוחקים בך לעשות מעשים... קיצוניים, בוא נאמר.
אוך, והמילים האלו יוצאות מפי (טוב... מאצבעות) פאקינג פקידה בקריה. מה יש לי כבר להתלונן? ת"ש מעולה ומה לא. אפילו שמירות אני לא עושה. המפ. אני מניחה שאני צריכה רעיונות לדברים חדשים ללמוד. הרי בנתיים יש לי רק שיעורי אודיו חצי שעה ביום. ומה עם השאר? בהייה באוויר? כיף.
אנחה. נשימה עמוקה. עוד אנחה.
| |
|