היא אהבה אותו,הוא אהב אותה. היא הייתה מוכנה לוותר על עולמה בשביל לבנות לו את עולמו.
היא אהבה אותו,באמת שאהבה,הוא אהב אותה, אבל נתן לדימיונו לפגוע בה, ובאמת שהוא המשיך ופגע.
היא אהבה אותו,אהבה בכל ליבה,אך ליבה נפגע מכל מילה שהוציא מפיו וחדר למעמקיי נשמתה.
היא חיה במסגרת נוקשה,אך נתנה את כל כולה - באמת שנתנה,היא לא שיקרה כשאמרה שהוא הכל בשבילה.
הוא חי שגרה חסרת שגרה והתעלל בליבה בחוסר מודע,כי האגו שלו פשוט השתגע כשהמצב היה בחוסר שליטה.
האהבה שרדה קשיים על טבעיים,כנגד כל הסיכויים התגברו על כל המכשולים,אך בלי לשים לב החלומות הפכו לסיוטים.
הם כבר לא יכולים להסתכל אחד על השני,הם כבר לא מסוגלים לתקשר.
הקשר היחידי שנותר להם - הוא רק משחקי כבוד. והוא ממשיך להתעלל בליבה,למרות שהיא פצועה.
היא רחוקה והוא מקשה על כל צעד שהיא עושה. היא רחוקה ממנו - אך השאילה לו את ליבה - אך הוא ממשיך לפגוע בה.
היא אומרת לו שהיא רוצה להיות איתו כשהוא שפוי,אך החוסר שפיות שלו שולט בו - הוא משתגע.
כבר לא אכפת לה מכל הנזק שהוא גורם לעצמו,היא אוהבת אותו,רוצה להיות רק איתו,רק רק ....
היא אומרת לו שהוא הכל בשבילה,אבל רק בפעם הזאת,רק בפעם היחידה הזאת שישאר לידה שפוי, אך הוא לא מסוגל - הוא שוב בבקבוק נוגע. היא בחוסר אונים אומרת לו "זה אני,או הסם"...
והוא מעיף אותה מהבית.