סימנים יסללו לכם דרך רצופה לצעוד בה

קוצב הנשימה בשעת עוצר משעות הצהריים ורק אני הולך מאחוריו עם הזנב בין הרגליים מנסה לשלב ידיים מאחוריי הברכיים אך המוסר השכל מפריע לי. מהו המוסר השכל ?

שאלות ללא תשובות,חוויות עם משמעויות נסתרות ורצונות לא ידועות. והפרט הוא רק פרט שולי קטן בין המכלול של ה"כולם". ושוב אותה התהייה "האם זה הסוף או שזאת רק ההתחלה או שזה ההמשך שנחתך מהסיפור ולעולם לא סופר מהסמפר שלא נכתב ?!".

האם כל רעיון וכל מחשבה שעולה הם בעצם סיפור שלא סופר או שמא סופר אך בצורה לא רלוונטית,או שלא בצורה מספיק מעמיקה או שאנחנו משכתבים לעצמנו את התת מודע ושולפים מתוכו תוכן שמועבר בביטים ריגשיים שמספקים לנו את הכח "לדעת" ומסתפקים בגלים אלקטרומגנטיים שמגרים אותם.

האם אחדות היא גוון חיובי ?! האם האחדות היא הגירסאת "לפני" של סיפרי וסרטי המדע הבדיוני, ואנו בדרך לעידן שחור שכולנו רובוטים שנשלטים בשלטים רחוקים שמנוהלים על ידיי גלי קול בעלי אישיות כריזמטית שתשלוט שנים על גביי שנים על גביי עשורים ותגדיר לנו מהי "דרך החיים" ומהו "דופן החיים" ומהו "דפוס החיים" ותשחרר ספר שיחליף את התנ"ך שיקרא – רמ"ך (רובוטים מטומטמים כסעמק) ולפי הרמ"ך אסור לאכול מלפפונים מ4-6 בימי שני ורביעי ויום שבת ייחשב ליום קודש אך ורק לאנשים שנולדו שמאליים בידיים.

תוויות,מחשבות,רעיונות,אפשרויות,מצבים - הכל בסופו של עניין מסתכם בשאלות ותשובות.