אירועים אחרונים גרמו לי לחשוב על משהו:
על מי אני סומך?
במי אני שם את האמון שלי?
לפעמים לוקחים לי כמה ימים כדי להגיע לסוף דעתי בכל עניין.
ואני חושב שגיבשתי את דעתי בנושא זה.
אני בטוח שיש כמה שיש לי את האמון בהם, והוא אינו מגיע להם.
כן, יש כמה שאני עצמי אשם בלתת בהם אמון, ואז לגלות שטעיתי.
ז"א, אנשים לא באמת משתנים, אם לא מגיע להם אמון, זה לא ישתנה.
אבל יש אנשים שעוד עוטים את מסכת הכנות הזו, ישנם כאלה שעטו אותה מולי זמן רב, עד שגיליתי את האמת.
וישנם כמובן, האנשים שבוחרים צדדים, ז"א, לבגוד באמון של אחד ע"מ לא לבגוד באמון של אחר. זה הכל טוב ויפה, עד שהם אינם בוחרים בצד שלך.
ישנן אנשים, שגם לאחר שגילת את אי האמון שלהם, מצפים לאמון נוסף. מתנצלים ואומרים שזה היה לטובתך, ושאין הם אשמים בעניין. כמובן, הם עדיין צריכים משהו, וישאירו את המסכה עד אשר יצטרכו.
פשוט להחלטתי להעלים מחיי הקרובים אנשים שאני חושד באמון שלהם. כי לתת אמון ולראות טעות, זה הרבה יותר כואב מלחתוך את החוט לפני, והיה לי את מנת הכאב שלי לבנתיים.
זה הכל להיום, ילדים
a pissed off Nny.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
