חבל שהייתי צריכה לכתוב הכל מחדש, באמת חבל. אני מצטערת.
היא לא הרגישה טוב, התחושה להקיא באה והלכה כל דקה ודקה שחלפה.
היא שפשפה את עיניה והביטה לצד. "טום? זה אתה?" אמרה היא, כשראשה
מסוחרר. הכל היה מטושטש לה. "א..-" הוא החל להגיד ופתאום הקיא.. בתוך הייתה בשניהם
תחושה של גועל, של אי ידיעה על מה שקרה בלילה הזה. "תודה לאל!" נשמעו קולות עקבים
מתרוצצים, לפני שהבינה אן מה קרה בכלל היא נפלה אל זרועותיו של ביל.
יום לאחר מכן.
"א..אני מהההההההההההה?!" צעקה אן. "אני לא מאמינה.. איך יכולתי?" אמרה וטמנה את ראשה בין שני ידיה.
"את לא ידעת מה את עושה. כל זה באשמתי, אני כל כך מצטער.." אמר ביל. אני מקווה שלא עשינו שטויות חשבה אן
בליבה והביטה על טום, מנחשת שחשב אותו הדבר. "אז אתה אומר שהיינו מסוממים וגנבנו מכונית? מעניין תוך כמה זמן
זה יגיע לעיתונות" אמר טום. " אל תדאג, נתתי להם 200 דולר כדי שישתקו. לשוטרים מקומיים האלה זה מספיק" אמר ביל.
מאשה שתקה. כשראתה שהשתחררה שתיקה ברחבי כל החדר החלה לדבר. "אני מצטערת ביל ואן. אני הייתי ממש מטומטמת,
כל זה בגללי ואני יודעת את זה. בכלל לא הייתי צריכה לבוא איתכם.. אני אלך לארוז, אני טסה מכאן עוד הלילה" אמרה ויצאה משם.
הדלת נטרקה, טום הביט על ביל ואן. "נו רוץ לפני שהיא תטוס לך" אמרה אן וצחקה, טום יצא במהירות מהחדר..
"מאשה.. חכי!" הוא אמר.. היא כבר הספיקה להכנס לחדרה, הוא רץ לכיוון החדר ודפק בדלת. "מי ז-" החלה להגיד כשפתחה את
הדלת אך נקטעה בנשיקה מטום. הם התקדמו לעבר המיטה. "ישר זה? אתה לא רוצה להגיד משהו?" אמרה מאשה וליטפה את לחיו.
" כן" אמר כשמאשה חייכה בשובבות. "אמ.. אני מצטער ולא הפסקתי לאהוב אותך, אף פעם" את שני המילים האחרונות לחש לאוזנה.
את מה שקרה שם אתם כבר יודעים. מה קרה אצל ביל ואן? הבה נראה XD
" אני מצטער" אמר ביל.. "אני לא הצלחתי לשלוט בעצמי"
"אני אסלח לך, איך שהוא.." אמרה אן וחייכה חיוך עצוב. ביל חייך לה בחזרה, וגם שם זה נמשך בידיוק לאותו המצב שבחדר השני.
לאחר 4 חודשים.
" אני מצטערת.. אני הולכת להפיל אותו" אמרה מאשה והתיישבה על הכסא. " אני לא מאמינה שרק עכשיו גילינו את זה!" אמרה היא.
" לא את לא. אני לא רוצה להרוג ילד מסכן, ועוד אחד שאני.. את יודעת.. אבא שלו. אני לא יודע, זה מזעזע אותי לחשוב על זה" אמר הוא.
" אולי ננסה?" אמר הוא. "תשכח מזה! אני לא אמורה להכנס למיטה עם כל אחד לפני חתונה, אני קתולית אהלווו" אמרה והביטה עליו בפרצוף
עקום. " אז צריך להתחתן?" אמר וצחקק. " כן בטח, רק אתה" אמרה וצחקה גם היא.. " אפשר לנשק אותך לפני חתונה?" אמר וחייך בשובבות.
היא הינהנה והם התנשקו נשיקה סוערת. " פעם הבאה לא נשכח להזהר. אעלק זה אתה אומר בראיונות אני נזהר אני נזה-" אמרה ונקטעה על ידי
נשיקה מטום. " עכשיו אני אזהר" לחש לאוזנה וידו גלשה אל השידה הצדדית.
" ביל! נו באמת. זה לא מתאים לך" אמרה אן בזמן שהיא משחקת בשיערו של ביל. "אבל אני אוהב את זה!" אמר הוא.
" אתה נראה כמו דורבן עצבני " אמרה והמשיכה לבלגן לו את השיער בזמן שהוא צועק אאוץ' "לגמרי עצוב" אמר והם צחקו.
"טוב, תהנה בטקס. אני יחזיק לכם אצבעות" אמרה וחייכה. הוא התרומם ונתן לה נשיקה קצרה על הפה ויצא מן החדר. "ביי! בהצלחה!" אמרה שוב.
לאחר שעה, בנסיעה אל אולם שבו יתקיים טקס הפרסים.
" אבל תראה, אני כן רוצה את הילד הזה. אני לא יודע.. מגעיל אותי לחשוב שאני אהיה זה שיעצור לילד מסכן את החיים" אמר טום.
" אבל איך גיליתם רק עכשיו? היא כבר בחודש שלישי! פאקינג חודש שלישי. כשהיא תלד אתה תהיה בן.. 20?" אמר ביל וטום הינהן.
" אם היא תלד. היא רוצה להפיל כי במסורת שלה אסור ללדת לפני חתונה.. " אמר טום ונאנח. ואולי.. חשב לעצמו טום וחייך, כשביל אפילו
לא רוצה לשמוע על התוכניות הזדוניות של טום. "מאשה ואן יראו את הטקס נכון?" אמר טום וביל הינהן כשהמאבטחים דחפו אותם בין עדר המעריצות.
" יש למישהו טוש שחור?" אמר טום.
אן הביאה את הפופקורן בזמן שמאשה ישבה מתוחה ליד הטלוויזיה. "נו, איך הלך?" אמרה אן. "בסדר, איך שהוא. הוא לא רוצה שאני יפיל.. טוב
שקט הם מודיעים על הזוכים!" אמרה מאשה והביטה מתוך הפלזמה הענקית של הסוויטות המלכותיות של בית המלון בזמן שאן מתיישבת על ידה.
"והזוכים הגדולים.. נו, כאילו שלא ידעתם. טוקיו הוטל!!" אמרה המנחה המעצבנת שכבר נמאסה על הצופים. חברי הלהקה הלכו יחד עם דיויד לקבל
את הפרס. "תודה לכולם! תודה למעריצים שתמכו בנו כל כך הרבה.. תודה לכל הצוות, תודה לכל הקרובים שלנו.. כל האנשים האלה, הפרס הזה
הוא שלכם" אמר ביל והקהל צרח בלי סוף. "חם לי.." אמר טום לפתע ושתיקה השתחררה על האולם. "מה הוא עושה?" אמר דיויד בלחש לגוסטב.
"מאד חם, למה שאני לא אוריד את הג'קט?" אמר והוריד את הג'קט, וחשף חולצה לבנה עם כתב עקום בטוש שחור - מאשה, תנשאי לי? -