לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"איסתרא בלגינא, קיש קיש קריא" - אהבה , מחשבים , טכנולוגיה , שירים , יצירות , מד"ב - בלוג מהחיים


מחשבות, לבטים, חלומות ועצות... בלוג מהחיים. הצצה לחיו של יליד 79`. פריק מחשבים, טכנולוגיה, מד"ב ומולטימדיה ש(עדיין) לא איבד את התקווה לגבי האהבה.

Avatarכינוי: 

בן: 46

ICQ: 77320563 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2006

להוסיף מלח ופלפל ולבחוש היטב... (מאמר מס` 4)


 

להוסיף מלח ופלפל ולבחוש היטב...

אז הבנו מה זאת אנימציה, איך כל העסק התגלגל, והשימושים השונים שיש לאנימציה ממוחשבת. אבל איך עושים את האנימציה הממוחשבת הזאת?
הדרך הטובה ביותר להבין מה זאת אנימציה ממוחשבת היא להתייחס אליה כאל הכלאה - מיזוג בין אנימציה קלאסית (דו-מימדית "רגילה") לבין סרטי קולנוע מצולמים – מה שנקרא "לייב אקשן". בדומה לסרטי קולנוע, האנימטור צריך לבנות את אתר הצילומים (באופן וירטואלי כמובן), לדאוג לתאורה וכו`... ובדומה לאנימציה קלאסית  האנימטור צריך לעבור את אותם הצעדים פחות או יותר על מנת ליצור את הדמות מאפס ו"ליצוק" חיים לתוכה.
יש אחרים המשווים את האנימציה הממוחשבת לסוג אחר של אנימציה הנקראת StopMotion מאשר לאנימציה קלאסית/מסורתית המצוירת ביד. בשיטה זו, אוביקט פיזי (בובה...) ממוקם בפוזה מסוימת, מצולם, ממוקם בצורה מעט שונה – שוב מצולם,ושוב,ושוב...עד שמקבלים רצף של תמונות – אנימציה.

השלב הראשון בהפקת אנימציה ממוחשבת הוא התסריט. התסריט אמור לכלול את תיאור העלילה,תיאור הדמויות, הדיאלוגים השונים, רשימה של הדמויות, האביזרים והאפקטים השונים (ויזואליים/קוליים). בקיצר – מעין מתכון עם רשימת  מצרכים והוראות הכנה.
השלב השני - הכנת לוח-הסיפור או מה שנקרא StoryBoard. בשלב זה מכינים סקיצה של רגעי מפתח מרכזיים בסרט בצורה הדומה מאוד לקומיקס – הכל כמובן בהתאם לתסריט. ה- StoryBoard יכלול את זויות המצלמה ואת האנימציות השונות. אם יש שינויים/שיפוצים קלים – זה הזמן לבצעם! לוח-הסיפור הוא למעשה מפת הדרכים של סרט האנימציה. (בסרט אנימציה ממוצע יש כמה אלפי לוחות-סיפור, אם לא יותר!). בנוסף מכינים סקיצה לכל הדמויות והחפצים בסרט שתשמש כרפרנס להכנתם (ובמקרים מסוימים מכינים אף דגם תלת-מימדי מפלסטלינה).
כאשר מלאכת הכנת הלוח הסתיימה סורקים (או פשוט מצלמים באופן גס) את לוח הסיפור פריים אחר פריים ויוצרים בסנכרון עם פס קול זמני (או אם יש - אז עם פס הקול הסופי) סרט טיוטה הנקרא Animatic – דבר שעוזר להמחיש כמה זמן בדיוק יארך כל קטע.
מאחר ותמונה שווה אלף מילים – מומלץ לראות את הסרטון הבא.לעוד מידע הקליקו כאן.
השלב השלישי הוא שלב המידול. בשלב זה מתחילים ליצור (ולמדל) את המודלים התלת-מימדיים של כוכבי הסרט ושאר החפצים. לשם כך נעזרים בסקיצות שהכנו בשלב הקודם כרפרנס. בשלב זה מכינים מודל דיי בסיסי, לא מטקסטרים (טקסטורה) את המודל ולא מנפישים – פשוט מפסלים דמות/מודל.
בשלב הרביעי עובדים על הסט. לאחר שיש לנו את כל המודלים הבסיסיים, אפשר להתחיל לבנות את מה שנקרא ה- Layout. בפשטות זוהי גרסה תלת-מימדית של ה-StoryBoard. משתמשים במודלים הבסיסיים כבמעין סימניות (שבשלב מאוחר יותר יוחלפו ע"י המודלים הגמורים) ושמים דגש על תנועת המצלמה (הוירטואלית כמובן). בשלב זה אנו בונים את עולם הסרט, את הסצנה, ומחליטים ובודקים מה כן נכנס למצלמה ומה לא ועורכים שינויים נדרשים.
עד סוף השלב, שאלות כמו: "האם הקצב מהיר מדי? האם יש משהו שלא נכנס לשוט כלשהו?" אמורות להיות כבר פתורות...
כמו בסרט קולנוע מצולם ("לייב אקשן") – כך גם כאן, אין טעם לבנות אביזר זה או אחר אם הוא לא יכנס לשוט כלשהוא... ושלב ה- Layout בא לתת לנו את התצוגה המקדימה הדרושה לנו. דוגמא ל- Layoutאפשר לראות כאן.
לאחר שקבלנו מושג על מה נכנס למצלמה ועל הסביבה שבה האנימציה שלנו חייה אפשר ליצור את הרקע. ניתן ליצור רקע דו-מימדי (במקרה זה נשתמש בפוטושופ או כל תוכנה דומה) או רקע הבנוי מאוסף של אביזרים תלת-מימדיים.
בשלב החמישי מתחילים לבנות למודלים את ה-Rig. ניתן להשוות את המודל התלת-מימדי למעין דחליל. המודל – כמו הדחליל, הוא דמות בלי שלד. על-מנת שהאנימטור יוכל להזיז את הדמות בצורה אמיתית ומשכנעת יש לבנות שלד פנימי. בניית Rig לפנים היא אתגר בפני עצמו. יש לבנות כל הבעת פנים בנפרד, אחת אחת (!)
 
המצלמות מכוונות, הרקעים במקום וה-Rig "רוגרג". זה הזמן לעבור לשלב השישי – שלב האנימציה, בו נפיח רוח חיים בדמויות השונות. בשלב זה עדיין "מתעלמים" מעניין הטקסטורות ושאר ירקות, כל מה שמעניין הוא הנפשת הדמות. באופן כללי, האנימטור יציב את הדמות במספר פוזות מפתח שונות (Keyframes) והתוכנה תיצור אינטרפולציה של שאר הפוזות שבינהן (מה שנקרא  in-betweening ).
(בדומה לאנימצייה קלאסית – שם אנימטור בכיר מצייר מספר תמונות מפתח – Keyframes, והאנימטורים הזוטרים עמלים על כל שאר התמונות – או במילים אחרות עושים את ה- in-betweening). עוד על שיטות וטכניקות שונות ליצירת אנימציה משכנעת – בהמשך (12 העקרונות).
בסוף שלב זה מכינים סרטון טסט ובוחנים את האנימציה, לא מתייחסים ללוק ולקונספט – בוחנים רק את האנימציה את המשחק של הדמויות. לאחר תיקון ושיפוץ הסרט (עפ"י הטסט הראשון) מכינים טסט שני. ברגע שכולם מרוצים, האנימציה סגורה – סוגרים את הבאסטה ועוברים לשלבים הסופיים.
השלב השביעי הוא שלב הטקסטור. בשלב זה מפרקים את המודלים התלת-מימדיים למרכיביהם השונים ומכינים את הטקסטורות – שיתנו למודלים את הלוק הסופי. בדר"כ משתמשים בפוטושופ או כל תוכנה דומה...
בשלב השמיני מציבים את התאורה בסצנה. כפי שכבר אמרנו – בדומה לסרטי "לייב אקשן" גם כאן יש להאיר את הסצינה כאילו היתה סצינה בעולם האמיתי, וכמו בעולם האמיתי – איפה שיש אור יש צל,השתקפויות,השתברויות... – דבר שתורם לתחושת הריאליסטיות. מציבים אם כן מספר תאורות וירטואליות ומכוונים אותן בהתאם לסצינה, עורכים רינדור לפריים יחיד כלשהו ובודקים אם התאורה מספקת. אם לא, עורכים את השינויים הדרושים ובודקים שוב. בשלב זה מוסיפים גם את שאר האפקטים (עשן,ברק,פיצוץ...)
לאחר שרינדרנו את רינדורי הנסיון בהצלחה נעבור לשלב התשיעי – שלב הרינדור הסופי. אוקיי, אז מה זה קודם כל הרינדור הזה? פשוט – רינדור זהו התהליך שבו המחשב מחשב ויוצר את התמונה הסופית מהנתונים התלת-מימדיים. רוב התוכנות התלת-מימדיות (או שמא אלו המחשבים האישיים?) לא מסוגלים להראות בזמן אמת את התמונה עם כל האורות השונים,הצבעים והטקסטורות באיכות המלאה. מה שכן – רואים ייצוג באיכות נמוכה של הסצנה – דבר שהמחשב יכול להתמודד איתו. כאשר האנימטור מרוצה מהיצירה ורוצה לראות כיצד היא נראת באמת – הוא יערוך רינדור.
שלב הרינדור הסופי באנימציה מגיע כאשר כל האורות והטקסטורות הוצבו והכל הכל למעשה מכוון מכויל ונראה איך שצריך ואנו רוצים לראות איך כל הפריימים יצאו (והרי כל תינוק יודע שרצף פריימים = אנימציה). מאחר ורינדור ברזולוזציה גבוהה לוקח שעות וברוב המקרים אף ימים (!) עורכים קודם כל רינדור ברזולוציה נמוכה.  לאחר שסרט האנימציה ברזולוציה הנמוכה משביע רצון – עורכים רינדור ברזולוציה גבוהה (– ומחכים כמה ימים).
לאחר שחיכינו מספר ימים והאנימציה רונדרה – מגיע שלב סוף הדרך –השלב העשירי - שלב העריכה והקומפוזיציה.
בשלב זה מדביקים את קטעי הרינדור השונים לקטע אחד ארוך. מכניסים כותרות, מעברים, פס-קול ושאר ירקות...
חשוב להדגיש שאחד היתרונות העיקריים של האנימציה הממוחשבת  הוא שהיא תהליך לא לינארי.  חלק מהשלבים הנ"ל יכולים להעשות בנפרד ובמקביל.
לדוגמא – הסט (אתר הצילום) יכול להבנות במקביל ליצירת האנימציה של הדמויות השונות ובמקביל ליצירת האפקטים השונים. אנימטור אחד יכול לעבוד על אנימציה לפנים של הדמות בעוד אנימטור אחר עובד על תנועת הגוף הכללית.
זהו, לחמם שעה בתנור ולהגיש לקהל הסועדים!
נכתב על ידי , 2/3/2006 12:06   בקטגוריות מדריכים/טיפים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Noam S ב-5/5/2006 15:57



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNoam S אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Noam S ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)