בדרך לשלמות
מסלקת את השומנים מגופי |
 כינוי:
_Angei בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2008
היום שהיה
לגבי הדברים שכתבתי אתמול- כמעט הכול מסתדר לי.
אז ככה תראו מה אני הולכת לעשות;
לגבי אמא, עשיתי לה איזו הפתעה קטנה (קטנה? ממש לא, אז נגיד שגדולה). הבית היה מבולגן רצח וגם ככה חזרתי די מוקדם יחסי מביה"ס (בשעה 12 ורבע הייתי בבית כבר כי בוטלו לי המון המון שיעורים למרות שאני אמורה "ללמוד" עד ל11/7 בגלל השביתה המטומטמת שהייתה לנו בתחילת השנה) אז עלה לי רעיון שאסדר, אקרצף, אנקה, אשאב את השטיחים וכל מה שאמור להיעשות בבית כדי שייראה נקי ומצוחצח לאללה. בתור אחת ששונאת נורא לנקות (מודה באשמה, אל תהרגו אותי) יצא לי די טוב במשימה והבית הריח טוב מאוד ונראה חבל על הזמן נקי.
אבל כשאמא חזרה היא לא הכי התייחסה למה שעשיתי...  טוב לא משנה, העיקר שהמצפון שלי יהיה נקי אחרי ההרגשה הנוראית שהייתה לי אתמול- זה באמת לא כל כך משנה לי.
ובקשר לא' מדרום-
הוא עדיין לא מדבר איתי- שמתי לב שהוא יותר קר אלי במסנג'ר, ולא מוכן לכתוב יותר מכמה מילים כתשובה, זה עדיין מבאס אותי אז חשבתי שאולי אלך אליו לדרום מחר (כן אני אהיה זו שאיסע אליו נסיעה מאוד ארוכה ואסבול מחדש את הסיוט הזה לשהות באוטובוס לבד לכמה שעות) ואבוא אליו לביתו אבל אין לי מושג איפה הוא גר בדיוק לכן אני מנסה לדבר עם ידיד ותיק שלי שהוא חברו הכי טוב של א', אני עדיין לא מצליחה להשיג אותו אז נראה מה קורה עם התכנית הזאת...
אם הכול יוסדר ואוכל לבוא אליו בהפתעה, ככה אוכיח לו שאני באמת מצטערת על מה שקרה ואראה לו שכן אכפת לי ממנו לעזאזל אחרת לא הייתי סובלת בשום מקרה את הנסיעה הבלתי נסבלת!
אני מאוד מקווה שזה יעבוד, ושאבוא אליו, נשלים, נבלה כמו שצריך במקומות טובות ואישן אצלו (לא לא מה שאתם חושבים, חרמנים! יש לי גבולות ובשום אופן לא אפר אותן אחרת לא הייתי נפרדת מהאקס האחרון כלפני שבועיים- הזה שניסה להפעיל עלי לחץ שנשכב והתנגדתי- העפתי את הבחור לאחרי יום. טוב אנחנו סוטים מהסיפור, נחזור...)
אם זה לא יצליח אז אישן אצל הידיד הטוב הזה והסיפור רשמי נגמר... אצטרך להתגבר וזהו.
והלימודים?
השנה כבר רשמית הסתיימה (לפחות בשבילי, וכל מה שצריך זה לבוא למתכונות ולבגרות- אולי גם סתם להסתלבט בביה"ס כשיחייבו אותנו להגיע -קשקושים, על הבטוח שבכלל לא נלמד- )
אבל הבטחתי לעצמי שאשתדל כמה שאפשר ולעשות את הכי טוב שאני יכולה בשנה הבאה ובטח יהיו לי מלא מלא עומס 
זה לפחות משהו- ניסיתי לפתור את הבעיות, יהיה מה שיהיה- אני פשוט יודעת שאני משתדלת ואם לא ייצא משהו מכל זה אתבאס ואקום שוב- הכישלון הוא כשאתם נופלים ומסרבים לקום/ לא קמים.
אתם זוכרים את הסיפור על ת.ז?
התברר שאמא לקחה לי מבלי שידעתי מהמגירה (ידעתי שאני לא כזאת מבולגנת! שכן זכרתי ולא נהייתי סנילית... יואו איך נבהלתי בגללה!)
גיליתי זאת כשהלכנו, אני ואמי לאוטובוס. הוצאתי את הכרטיסייה הנוער שלי והנהג פתאום שאל "בת כמה את?"
עניתי במלוא התמימות "16..."
הוא קבע ישר "לא מאמין, תראי את תעודת זהות שלך!"
באותו רגע התחלתי להילחץ כי ת.ז לא היה עלי וגם חשבתי באותו רגע שהלך עלי כי אמי לידי והיא בטח תשאל אותי איפה לעזאזל ת.ז שלי... התחלתי להכין את עצמי לוידוי בפני אמא אך היא הפתיעה אותי עם האמירה שלה לנהג "חכה תכף" והחלה לפשפש בתיקה, הוציאה משהו ובו זמני אמרה בקול החלטי "הנה"
כמעט פערתי את הפה לעיני הת.ז, רציתי לצרוח עליה למה היא לקחה לי את ת.ז מבלי לבקש ממני רשות?! רק אתמול הפכתי את כל ה-ב-י-ת בניסיון למצוא את הדבר המזויין הזה, הרגשתי הכי גרועה והכי מאוכזבת מעצמי רק בגלל שחשבתי שאיבדתי אותה ואפילו הלחצתי את עצמי בלחשוב מה לעשות, איך להגיד לאמא שאיבדתי, ואיך היא תגיב והעלו לי כל מיני מחשבות טורדניות. והיא מצדה פשוט לקחה מבלי להגיד לי כלום?!?!
אבל לא אמרתי לה כלום, בלעתי את כל הרגשות שחיכו לפרוץ ופשוט חייכתי.
הנהג שבחן את התאריך הלידה שצויין בתחתית והיה המום ואמר "לא ידעתי... היא נראית גדולה לגילה... אוי אני כל כך מצטער"
הבטתי בו ואמרתי שאין לו מה לדאוג, שהוא האדם המיליון שאומר לי את זה... ושהתרגלתי לכל זה- ולא, זה בסדר, שלא ירגיש מובך ובלה בלה.
פוי... איזה מזל, אז אני באמת לא איבדתי 
לא הלכתי היום למכון כושר כי לא היה לי ממש זמן לזה... ד"א איך העיצוב החדש של הבלוג? הוא נראה לי נחמד ככה.
מה שהכנסתי לבטן שלי היום היו;
- 4 כוסות קפה
- כוס ברד
- כוס דובדבנים
וזהו...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
