אלך לחנות ואקנה סוכרייה
סוכרייה בטעם דובדבן
סוכרייה טעימה
סוכרייה שאי אפשר שלא לאהוב
את הסוכרייה שלי, את המתוקה שלי, את המריונטה שתלויה לה סתם כך באוויר.
אקח אותך, אחזיק אותך ואחייך אליך מאין חיוך מרוצה.
אחזיק בך חזק, אפתח את העטיפה, אזרוק אותה לפח וייהנה
מהטעם הנדיר, שלא אמצא אצל אף אחת אחרת.
עד כאן- לא התחרטתי על שום מעשה!
אני שמח שהלכתי לחנות, והוצאתי עליך את כספי, סוכרייה שלי
מעולם לא עשיתי מעשה כזה ספונטאני.
פשוט לא יכולתי שלא לקנות אותך.
נראית יותר מידי טעימה בשביל להשאיר אותך שם כך בודדה מעבר לחלון הראווה.
אוכל אותך עד שלא יישאר ממך כלום.
רק אוודא, שאני לא משאיר טיפה אחת עלי אדמה מהטעם המיוחד הזה.
לאחר שנהניתי , אכלתי ושבעתי
עכשיו אני זורק את המקל לפח והולך. תתמודדי.
אנחנו בכלל לא מדברים, אתה לא בעצם לא מדבר איתי ואתה גם לא אומר לי כלום
אבל בכל פעם שאני רואה אותך זה מה שאני מרגישה שהמבט
שיש לך בעיניים מנסה לומר..
או שאולי זאת רק אני?!
