רק עוד סיפור אחד ודי..

יצא קצת קצר;]

פרק הבא יותר ארוך:P

"לא שונה-מיוחדת."-פרק 3:

ראיתי את תום החברים שלו ועוד כמה מרחוק הם ישבו על הדשא שמה וזה

ניב הכיר לי אותם חלקם נחמדים, חלקם לא.

הם החליטו שמשחקים אמת או חובה.

נו יופי ילדים בכיתה ו'.

יצא שתום שואל ואני עונה

"אמת או חובה, שנאל?" הוא חייך"חובה." אמרתי

"חובה עלייך..-" הוא הסתכל על כולם ונעצר במבטו על ניב "לנשק את ניב שלוש דקות על השעון עם לשון." כולם הסתכלו עלי ותום היה עם חיוך מרוח על הפרצוף.

"אין סיכוי." אמרתי

"חובה זה חובה."

"אני לא עושה את זה מה לא מובן?" שאלתי

"מה קרה שנאל? איפה כל הביטחון הזה שהפגנת בבוקר?"

"מה הקשר ביטחון עכשיו? אני לא עושה את זה."

"אז את לא במשחק." הוא חייך חיוך מנצח

"סלמאת." אמרתי וקמתי משם מתחילה ללכת לכיוון שממנו אני וניב באנו-או לפחות זה מה שאני זוכרת.

"נוו יופי תום."

"מה עשיתי?"

"היא לא מכירה פה את האזור תיראה למה אתה גורם." הוא קם

"שנאל!" ניב קרא לי, לא הסתוובבתי המשכתי ללכת.

למרות שהוא לא עשה כלום

"נוו שנאל תחכי שנייה." עצרתי

"מה?" נאנחתי והסתובבתי אליו

"חכי שנייה, בואי נחזור אני בטוח שהוא לא התכוון."

"ניב, אתה רוצה, תחזור אני לא חוזרת."

"ואיך תלכי?"

"לבד, אני לא צריכה טובות." אמרתי והתקדמתי

"תאמיני לי שאת צריכה, את יודעת את הדרך? את יודעת מי יבוא לחטוף אותך פה?"

"אני לא נשארת עם תום הזה, רוצה תישאר אתה."

"טוב חכי שנייה אני בא איתך." הוא חייך והתקדם אלי

"אתה לא צריך." אמרתי

"את כזאת עקשנית בחיי," הוא צחקק, "פעם אחת תירגעי ותשתחררי."

"ניב בחייאת ניב, אל תגיד לי מה לעשות בחיים שלי טוב?"

"הופה הופה, שנאל הקטנה והשקטה חשה לי פה ערסית."

צחקתי, "שתוק שלא תקבל איזה כאפה אני יראה לך מה זה ערסית." הוא חייך ובא להגיד משהו, "וחוץ מזה, כאילו שאתה לא ערס."

"אני? ערס? היית מתה!" הוא צחקק עצרנו באיזה גן נחמד כזה [למרות שבמציאות בנתניה אין גנים בדרך לכיכר:P]

"אתה יותר מערס, איכס. מה זה השרשרת הזאת ואיך שאתה מתלבש."

"מה רע במה שאני לובש?" הוא שאל ובחן את הבגדים שלו, חולצה לבנה ארוכה מקושקשת שקופה כזאת ג'ינס כהה כהה עם קרעים השרשרת שלו שניראה לי שגם לתום יש אחת בדיוק כזאת ואיך בלי הנייק-שוקס הלבנות?

"מה טוב באיך שאתה ניראה?" שאלתי

"לא כאילו שאת יותר טוב!"

"מה אתה רומז?"

"שאת קרציה."

"היית מת!" תלשתי קצת דשא והעפתי עליו

"זה לא היה נעים!" הוא ניער את החולצה שלו

"שתוק יא' כוסית." צחקקתי והוא זרק עלי חזרה

"אתה מתחיל איתי בכוונה?!"

"ט'חח איתך?" הוא שאל בזלזול מזויף

"וואי ניב, אתה מה זה הולך לאכול ממני חרא כל הזמן הזה שאני ישאר פה." אמרתי

~איטס אול אבאוט יו, איטס אול אבאוט יו בייבי איטס אול אבאוט יו.. איטס אול אבאוט יו..יסט..-~

[לא היה לי כוח לכתוב באנגלית, תתגברו:P]

"הלו?" עניתי

"שנאל שנאל שנאל שנאל שנאל שנאל!!!!" שמעתי את הקול של אגם מהצד השני

"מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה?"

"אין אין פשוט את לא מבינה!!!!"

"מה? למה את צועקת?" שאלתי וניב בכוונה כדי לעצבן אותי זרק עלי דשא "חכי שנייה." אמרתי

"ניב אתה רוצה מכות?!"

"בכיף אחויה." הוא חייך

"תמחק את החיוך שלך מהפרצוף." אמרתי ובעטתי לו לביצים-או שעכשיו זה לא.

"כן אגם." חייכתי אליו חיוך מנצח

"שנאל! שנאל!! אורפז-גרה-בנתניה-ו..ו...ו..ו..ו..אני יוכל לבוא ליראות אותך!!!!"

"מי זאת אורפז?" שאלתי

"וואי שכחתי לספר לך.. איזה לחץ. אמא. אורפז היא קרובת משפחה שלי, גיליתי שהיא קרובה שלי רק אתמול וגיליתי שהיא גרה בנתניה ומה עוד?!" היא צווחה

"אגם  דברי חלש את מחרישה אותי." אמרתי והסתכלתי על ניב שהתפתל מכאבים, חייכתי.

"היא הייתה בהופעה של מקפליי בלונדון! את מאמינה?! היא הייתה מאחורי הקלעים! היו לה כרטיסי ויאייפי!!!"

"ומה את רוצה שאני יעשה?" שאלתי

"שנאל!!! משעמם לי, אנחנו יושבים שוב בפארק המעפן הזה עומר לא מפסיק לחפור לי נועה ושיר יושבות כמו מסטולות עם החברים של עומר ונשארתי בודדה גמלודה!" היא אמרה בבכי מזויף

"אוי גוגי אני בטוחה שתתגברי." אמרתי וצחקקתי

"תודה שנאל גם אני אוהבת אותך."

"גוגי ני עפה, ילד אחד מהכיתה שלי חופר אחד הכריח אותי לבוא איתו ועם החברים שלו והוא מציק לי וזורק עלי דשא וניראה לי שבעיטה אחת למקום הרגיש שלו לא מספיקה לו." אמרתי בקול כדי שהוא ישמע "אז אני ילך לטפל בו, אני כבר ידבר איתך מחר טוב?"

"טוב מאמי יאללה ביי." היא ניתקה

"זהו! את מתה." הוא קפץ עלי בדיגדוגים

"לא-ניב!-אווה-ניב זה מציק!-אני לא רגישה לדגדודים!-נייייב!" צווחתי

"אז איתי את תייהי רגישה מאוד לדגדוגים כי אני אדגדג אותך בכל מצב." הוא צחקק

"ואיתי אתה תצלע כל יום לבצפר!" בעטתי בו שוב, זה לא היה נחמד אבל זה היה מצחיק.

הוא ישר זז ממני

"וואי ניב!" אמרתי

"מה?" הוא נאנק מכאבים

"עוד לא קניתי חולצות בצפר!"

"תיקחי ממני."

"נוו ניב, זה לא מצחיק."

"אני ניראה לך צוחק?" הוא הסתכל עלי בעיניו הכחולות "יש לי חולצות בצפר וורודות, בדיוק בשבילך לא?"

"כן דווקא מקסימום הם יהיו עלי גדולות באיזה חמש מידות." אמרתי בציניות

"מה זה משנה לך?"

"אווח לא משנה, תשכח מזה." קמתי מהדשא מנערת את הג'ינס

"לאן?" הוא שאל מסתכל עלי מלמטה

"הבייתה." אמרתי

"מה? כבר?"

"אתה רוצה תישאר." אמרתי

"לא לא, חכי, תעזרי לי לקום." הוא חייך והושיט את ידו

ניסיתי לעזור לו לקום אבל הוא בכוונה הפיל אותי חזרה על הדשא-או במקרה הזה עליו.

"נוו ניב!" זזתי ממנו

"מה?" הוא חייך בתמימות

"אתה כזה ילד קטן."

"אני?"

"כן אתה, אני רוצה לחזור הבייתה." אמרתי

"אולי תבואי אלי?" הוא שאל בהתלהבות

"אלייך?"

"כן! אין אצלי אף אחד!"

"טוב שיהיה." סיננתי

"אבל לפני בואי נלך לאיזה מקום."

"טוב." הלכנו לאיזה גן מול הים

ממש נחמד

ישבתי נדנדה "תגידי שנאל, פעם התנדנדת ממש ממש חזק?"

"לא יש לי פחד גבהים למה?" שאלתי ולפני שהבנתי מה הוא רוצה הוא מתחיל לנדנד אותי

"לא ניב תיזהר! ניב!"

"קפצי אם יש לך אומץ." הוא צחקק מאחורי והפסיק לנדנד אותי בעוד שאני מנסה לעצור את הנדנדה

"ניב תעזור אותי! אני מחליקה!"

"קפצי."

"לא!! תעצור אותי!! ניב!"

אחרי כמה דקות הוא עצר אותי וירדתי מהנדנדה

"חשבתי שאני לא ירגיש את האדמה בחיים שלי!" אמרתי בבכי מזויף

"חח את חולה בראש." הוא צחקק

"אח שלך." נתתי לו מכה קטנה בכתף

"אם כבר אחותי, אין לי אח." הוא חייך "הולכים אלי?"

"כן." אמרתי "יש אצלך מישהו?"

"לא." הוא חייך

"מה אתה מחייך יא דפוק?" צחקקתי

הלכנו אליו הבייתה ובערך ב-3 חזרתי הבייתה, מה? היה כיף:P

אם תתחילו להגיב יהיה פרק מהר יותר ממה שאתם חושבים.