לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Absolutely Fabulous
כינוי:  דאץ'

בן: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

8/2011

"עד החתונה זה יעבור"


"עלית במחשבותיי לפתע והתחשק
לי להביע זאת במילים. מקווה שהכל מתנהל כשורה והכל בסדר אצלך. למען האמת, קצת חסרת
לי" עברו כמעט עשרה חודשים מאז אותו לילה שהכל נגמר, זיכרון ששלחתי לתהומות
הנשייה; איך ששנינו נחנקים מבכי, איך התחננתי אליו שלא יוותר עלינו, איך חיכיתי
במשך כל לילה במשך ארבעה חודשים שהוא יתקשר ויאמר לי "אני אוהב אותך",
איך בכיתי במשך כל לילה במשך ארבעה חודשים של ציפייה לשיחה שמעולם לא הגיעה.
המשכתי בחיי; התחלתי להתאמן, עשיתי פסיכומטרי, יצאתי עם חתיכי העיר, הזדיינתי,
הכרתי. בגדול, הפכתי לגרסא משופרת ושרירית של האדם שהייתי קודם לכן, אבל לא
הרגשתי. שום דבר לא הצליח להפשיר את הלב שקפא מאז, גם לא תל אביב המיוזעת עם חום של 38 מעלות באוהל, ופתאום, כמעט עשרה חודשים אחריי, מסרון בודד שנשלח בחצות הלילה מצליח
ליצור סדק בבית החזה שלי.

באמת שרציתי באותו רגע להשליך את עצמי מגשר לנדאו, מחשבה שאני משתעשע בה בכל בוקר
בדרכי לעבודה.


 


למה, לעזאזל,  גם אחרי כל כך הרבה
זמן, התעורר בתוכי משהו ברגע שראיתי את שמו על צג האייפון שלי?  אני יודע שאמרתי לו שתמיד יישאר לו מקום בליבי,
אבל הייתי נורא מלודרמטי אז ו-There You Will Be  של פייט היל התנגן בראש שלי ללא הרף. לא באמת
חשבתי שיבוא יום והמילים שלי יקבלו משנה-תוקף . רציתי לשכוח – ולתמיד


 


לא דיברנו מאז אמנם, על אף שהוא אמר שיתקשר. כבר שבעה ימים שאני חי עם
הסתירה הפנימית הזו: החלק שמעדיף שהוא לא ייתקשר לעולם, מחשש שהלב שלי יחזור לפעום,  והחלק הפאתטי שמאזין לג'סטין ביבר ששר Never Say Never , שמקווה שנתאהב שוב, שבטוח שיאשרו נישואיים חד-מיניים בירושלים
ואז נתחתן עם גחליליות מיובאות בכותל.

ואני ממשיך בחיי האפרוריים. חסרה לי עבודה באיזו ענקית תכנה עם 240 שעות חודשיות,
תוספת של 15,000 ₪ למשכורת, רכב מליסינג ובית בפרברים ואני אהפוך לאדם שאני כל כך
מפחד להיות.


"אתה כזה חתיך", "אין סיכוי שתישאר לבד", "איך
עוד לא חטפו אותך", מה כבר לא אמרו לי. נכון, כמעט תמיד יש מישהו שחושב איך
זה יהיה להתעורר על ידי בבוקר ונדירות הן אותן פעמים ששמעתי את המילה
"לא", ולמרות זאת, אני לא מאמין; שום דבר לא נמשך לנצח-  גם אם זה מרגיש כמו דיסני, זה ייגמר, במקרה טוב,
כמו "מועדון האקסיות". במקרה הרע, חלק ממך באמת ימשיך לאהוב. 

נכתב על ידי דאץ' , 4/8/2011 01:56  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





55,476
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדאץ' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דאץ' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)