לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

We're all together in this shit we call life

אנחנו תקועים באותה הבועה, לפחות אל תפוצצו אותה.

כינוי:  Joey's





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

Prayless


בן-אדם. בן-תמותה חסר אונים.
נתון לחסדי הגדול מכולם, רחמים ונדבות. בזזו את כל רכושו.
ברגע זה, רגע המשבר, כל שנותר לו הם אמונתו וכבודו.
מתוך כבוד לאמונה, הוא פונה לתפילה. תפילה לזמנים טובים, ליום שבו יוכל להגיד שגאוותו נשארה איתנה.
אך ימים אלה דוחים, ודוחים את בואם.
ולאט, גם האמונה דועכת. ויחד איתה הכבוד.
זוהי עסקת חבילה מהגדול מכולם,
השפלה לא באה בחשבון.

וכך, הוא נשאר חסר כל.
"שלום, ממון. שלום לך, אמונה. שלום גם לך, כבוד.
נפרדתי מכם בצורה הוגנת."
הוא מילא את חלקו, והשתמש בכם בחוכמה.
ועכשיו, מה נותר לו?
רגשי אשם, על שבזבז את חיו, הקדיש אותם לו.
בושה, על שחיכה וחיכה לגאולה שלא הגיעה.
ובל נא נשכח את הצמא לחידוש, לשמחה, לגאווה ולנורמאליות.
כל אלו, דברים שנמנעו ממנו.
האין הוא מסכן?
רחמים ותנחומים זה לא חיסרון, או עלבון.
זהו יתרון, שאפילו לשנייה,
למישהו אכפת. באמת אכפת.

האם לכם אכפת?

נכתב על ידי Joey's , 27/11/2007 23:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJoey's אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Joey's ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)