היי אנשים, מה נשמע?
מחרתיים אני יוצא למסע גדנ"ע של ארבעה ימים למדבר יהודה...
מקווה שיהיה טוב (אני דווקא מאמין שיהיה ממש כיף, עם החברים...)...
לפחות אני מפסיד ארבעה ימים של לימודים =]
בין היתר גם רוטנשטרייך (מי שמכיר אותו יידע למה אני מתכוון)...
וואו... הזמן רץ ממש מהר כשחושבים על זה...
פעם, כשהייתי בכיתה ז', כשחיכיתי להסעת ביה"ס, קשישה אחת אמרה לי שהחיים קצרים...
וגם לפני כמה שנים, נסעתי במונית לחוג קפואירה (תמיד נסעתי אז במונית לחוג קפואירה), הנהג (אני מכיר אותו) אמר לי שבשלב מסויים בחיים שלי, אני אתחיל להתגעגע לביה"ס. הוא אמר לי שאני אחשוב: "וואלה, הנהג הזה, בטח כבר זקן היום, צדק כשהוא אמר שאני אתגעגע לביה"ס..."...
עכשיו אני באמת מבין למה הקשישה והנהג התכוונו...
לאחרונה, אני מתחיל לחשוב על כל מה שקרה לי בחיים מאז שנולדתי ועד עכשיו...
וזה קצת מוזר, כי אני לא אמור לחשוב ככה בגילי...
טוב, אני לא אדבר על זה יותר מדי...
היום רבתי עם אבא שלי... =[
הוא ממש כועס עליי, למרות שלא עשיתי כלום מזדון...
הייתה בינינו אי-הבנה, ועכשיו הוא לא מדבר איתי...
אמרתי לו שאני מצטער, אבל הוא בכלל לא הסכים להקשיב לי... :/
לפני כמה דקות הוא הלך, ואני לא אראה אותו כל השבוע...
אני אהיה במסע, והוא יהיה בעבודה שלו כל השבוע... :/
אני מקווה שזה ייגמר טוב...
עדכון מצב (19:50): אני ואבא השלמנו!!! =]
זה כן נגמר טוב בסוף!!! =]
טוב, אני סיימתי...
אם בא לכם תגיבו...
הייתי כאן...
יום טוב (או שזה ערב טוב?)...