The Sunset Is Here...

היי אנשים, מה נשמע?

אתמול היינו כל היום במוזיאון יד ושם בירושלים...

אני מוכרח להגיד, היה מזעזע... :S

מעניין, אבל מזעזע... :S

אני זוכר איך שכשראיתי את היטלר בוידאו, עברה בגופי תחושה איומה של רצחנות...

אני ממש רציתי להרוס את ההיטלר הזה שכמעט והשמיד את העם שלי (!!!)...

טוב, אין לי כ"כ מה להגיד על היום הזה...

וואי...

היום היה לנו מירוץ ע"ש אילן שפירא ז"ל...

זאת הייתה ריצה של שלושה ק"מ...

היה כיף... =]

אפילו שאח"כ חזרנו ללמוד...

אבל לא נורא, אפילו הלימודים לא קילקלו את ההרגשה המצויינת שאחרי המירוץ!... D:

לסיכום, יום ארוך... =]

הממ...

אם תשאלו אותי, אני פשוט כישלון...

כבר לא הולך לי בכלום...

עכשיו אני מסתכל על אנשים עוד יותר מלמטה מאשר קודם...

אם מקודם לא הגעתי לקרסוליים של האחרים, אז עכשיו אני אפילו לא מגיע לסוליות הנעליים שלהם... :/

הנה המצב שלי בלימודים פחות או יותר:

מתמטיקה - נורא ואיום... :S 

ספרות - שורדים... :/

כימיה - קטסטרופה (!!!)... O.o

הסטוריה - חיים... :/

לשון - סביר... :/

אזרחות - שורדים... :/

אנגלית - טוב מאוד =]

ספורט - מצויין D:

קבלו שיר שאני מתחבר אליו:

כל הכוכבים:

רוצה עלייך ולא יודע איך.
עוד לא, עוד לא.
את לא יודעת כמה זה כואב.
עכשיו, אצלו

כל הכוכבים נופלים,
כל האמיצים עוזבים.
כל מי שצעק שותק,
כל מי שצחק בוכה.

הוא גם קרוב אבל הוא לא איתך.
עוד לא, עוד לא.
כולם יודעים את בשבילו עכשיו.
הכל, הכל.

כל הכוכבים נופלים,
כל האמיצים עוזבים.
כל מי שצעק שותק,
כל מי שצחק בוכה.

רוצה עלייך ולא יודע איך
עוד לא, עוד לא
את לא יודעת כמה זה כואב
עכשיו, אצלו 

ככה אני מרגיש...

אולי פעם הייתי כוכב...

אבל עכשיו אני כוכב שנפל...

והפך לאבק כוכבים...

או שאני פשוט קבור תחת האפר הזה שנקרא אבק כוכבים?...

באמת שאני כבר לא יודע...

טוב, אני סיימתי להפעם...

הייתי כאן...

ביי אנשים...

יום טוב...