היי אנשים, מה נשמע?
הרבה זמן לא כתבתי פה, אז חשבתי שהגיע זמן לעדכן...
אחרי הכל, עבר כמעט חודש מאז העדכון האחרון שלי, אז סביר להניח שיהיה לי מה לכתוב... :O
בכל מקרה, מאז העדכון האחרון שלי קרו לא מעט דברים...
קודם כל, לחבר שלי (קוראים לו ארד) יש חברה, אז ארד, אם אתה קורא את זה - מזל טוב!!! D: (אני יודע שכבר אמרתי לך, אבל עוד פעם לא תזיק :P)
אתמול התחפשנו בביה"ס...
ת'אמת, היה די מבאס עד שהתחיל מופע הסטנד-אפ... :/
רק נמרוד ודנציג (בעצם, גם גלשטיין שהגיע בסוף) הצליחו להוציא אותי מהבאסה... :O
אבל זה דבר די נורמאלי אצלי - אחרי הכל, פורים הוא החג הכי פחות אהוב עליי...
הממ...
זה אולי יישמע לכם הזוי לחלוטין, אבל בכל זאת אני אגיד...
אני חושב שהשתניתי...
אבל אני לא בדיוק יודע להצביע על הדבר שהשתנה בי...
ההשערה שלי היא שפיתחתי סוג של אדישות... :O
או כמו שהמורה הפרטי השלישי (היו לי ארבעה) שלי לכימיה קרא לזה - "עור של פיל"... O.O
ת'אמת, לדעתי זה מה שהשתנה בי...
שום דבר כבר לא באמת מזיז לי...
אפילו את הרגשות שלי התחלתי לאבד בצורה מסויימת...
עכשיו כבר כמעט ואי-אפשר לשגע אותי...
זה בהחלט מסתדר עם זה שאמרו לי שאני נראה פחות מדוכא - עדיין לא שמח, אבל פחות מדוכא מקודם... :O
אבל החיסרון במצב הזה הוא שכבר לא באמת איכפת לי מכלום (לפחות ככה זה מרגיש... :O)... :/
כשאני חושב על זה, במידה מסויימת אפשר להשוות את כל זה למיסטיקנים...
אף אחד לא באמת יודע איך הם מרגישים בפנים, וזה כמעט בלתי אפשרי להוציא אותם משליטה... :O
לא שיש לי כוונה להיות מיסטיקן, אבל זאת נקודה די מעניינת למחשבה... :O
ת'אמת, זאת אחת משתי הסיבות שנתתי לקטע הזה את הכותרת שנתתי לו...
וזאת הסיבה השנייה:
זה שיר אינסטרומנטלי פשוט ענק!
אפילו שהוא מ-DBZ... :P
למי שלא רואה, הנה הלינק:
http://www.youtube.com/watch?v=TKQnDr1ugeg
וואי...
יש עכשיו נוף די מדכא בחוץ...
שיט...
ניסיתי להעלות תמונות, אבל זה לא הצליח לי... :/
נו טוב...
אני מאחל לנו שלא יהיו לנו צרות יותר גדולות בחיים... :P
טוב, אני סיימתי להפעם...
הייתי כאן...
ביי אנשים - ערב טוב וחג שמח :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Yoav.D