The Sunset Is Here...

היי אנשים מה נשמע?

אז...

הרבה זמן שלא עדכנתי, וכבר קיבלתי על זה כמה תגובות... XD

טוב, הייתה לי סיבה טובה...

לאחרונה הייתי בלחץ ענק של זמנים, שלא לדבר על זה שהמחשב שלי התקלקל והיה בתיקון במשך כמה שבועות... :/

כך שאם תפסתם אותי ו/או ראיתם שהגבתי בבלוג, אז תדעו שהייתי על הלפטופ של אמא שלי... :P

אבל, כל זה מאחורינו! D:

ועכשיו יש לי המון מה לספר, אז תתכוננו לחפירה של החיים שלכם! XP

טוב, אז בואו נתחיל:

קודם כל, הגדלתי את זיכרון ה-RAM של המחשב שלי ל-2 ג'יגה (מקודם היה לי שלושת-רבעי ג'יגה)!

סוף סוף המחשב שלי פועל באופן סביר פלוס XD

אז...

קודם כל, שנה"ל התחילה בטירוף מוחלט, כי לא קיבלנו את הבניינים של השמיניסטים (אלא השישיסטים קיבלו אותם)...

אז עשינו חתיכת מהומה (בלשון המעטה), כך שגם יצא שההורים נלחמו למעננו, וגם יצאו כמה דברים בתקשורת... :P

בכל מקרה, בסוף קיבלנו את הבניינים שלנו, והחל ממחר נתחיל ללמוד בהם D:

לפני כמה שבועות סבתא שלי (מצד אבא) אושפזה, עם דלקת חריפה בדרכי השתן...

אחרי כמה ימים גם התברר שיש לה גם דלקת במוח (שזה יותר קטלני מאירוע מוחי)...

עכשיו כשהיא כבר לא בסכנת חיים, המצב יותר טוב מאז, אבל עדיין חמור מאוד...

היא הועברה לפני כמה ימים לבי"ח שיקומי, אבל המצב עדיין לא משהו...

פיזית היא משתפרת, אבל מוחית היא מידרדרת... ><

מה אני אגיד...

נקווה לטוב...

עכשיו בנושא הלימודים שלי כיום:

באמת שהעומס שיש עליי נוראי...

שתבינו, יש לי מורה פרטי לכל מקצוע חוץ מאנגלית וספורט... :S

אני מקווה שאני אצליח להחזיק מעמד תחת כל העומס... :/

שתבינו, מרוב לחץ ועומס אני עושה את שיעורי הנהיגה שלי בחלון כפול אחד שיש לי בכל המערכת שלי (שהיא די חסרת חלונות)... :/

נו טוב...

לפחות ביום שישי אני לא לומד בכלל (אבל בכל זאת תקעו לי את היום הזה עם מורים פרטיים... ><) :O

גם ככה יש לי מזל שיש לי זמן לאכול ארוחת צהריים ביום שלישי (עד לא מזמן לא היה לי)... ><

זה הרבה מאוד (הרבה יותר מדי אם תשאלו אותי), אבל אין לי ממש ברירה... ><

זה מזכיר לי משהו שמעצבן אותי מאוד לאחרונה...

אחרי שנה שאני עובד במכון ללקויי למידה על טכניקות הלמידה שלי ומנסה להפוך אותן ליעילות יותר, הריכוז שלי השתפר מאוד...

אבל, לאחרונה הוא מידרדר מדי יום ואני כבר לא מצליח להתרכז בכלל...

לוקח לי הרבה יותר זמן ומאמץ להתרכז, וגם זה לזמן הרבה יותר קצר, ואני מתאמץ מאוד ולוקח לי המון זמן לחזור לריכוז אח"כ...

הגעתי למצב כזה שאחרי בערך פעמיים שאנימאבד את הריכוז שלי אני כבר לא מצליח להתרכז יותר... ><

ובכלל הביצועים שלי יורדים מאוד כל הזמן... :S

זה מוזר לי ומתסכל אותי שזה קורה, כי כשמתאמנים, המיומנות שמתאמנים עליה אמורה להשתפר, לא להידרדר... ><

לכן זה לא מסתדר לי...

וגם אחרי כל מאמץ כזה אני מתעייף מאוד (אני מתעייף כ"כ שאני מרגיש שאני עומד להירדם :O)...

מה לעזאזל גורם לזה?! :O

אם כבר הזכרתי נהיגה, שלשום היה לי מבחן פנימי (שבודק אם אני מוכן לטסט חיצוני)...

מנהל הקורס (למדתי בקורס מרוכז בשביל ילדי העובדים במקום העבודה של אמא שלי) בחן אותי, והוא היה חתיכת רשע... ><

האמצע הירידה של סטלה מאריס (זאת ירידה שעל קצה של הר - קצה מצוק) הוא פתאום מכסה לי את המראה האמצעית ושואל אותי מהו הצבע של המכונית שמאחוריי...

התחשק לי לצעוק עליו, אבל היתי יותר מדי מרוכז בנהיגה...

יש לי בעיית קשב וריכוז, וז אני לא מסוגל להתרכז ביותר מדי פרטי בו-זמנית, אז העדפתי להתרכז בפרטים היותר חשובים (כמו אם יש או אין מכונית מאחוריי, ואם יש אז באיזה מרחק ממני פחות או יותר, ואיך היא מתנהגת) מאשר בפרטים שוליים כמו הצבע של המכוניות שמסביבי...

עם כמה שזה היה טיפשי (בלשון המעטה), זה גם היה מאוד מסוכן... המפגר הזה סיכן את כל מי שהיה במכונית שלנו (היינו ארבעה אנשים במכונית), ואם המכונית מאחוריי הייתה פתאום מתחילה להתפרע מאחוריי, אז כולנו היינו אבודים... O_O

זה נורא מעצבן ומתסכל, כי אני הסתכלתי על המכונית הזאת כמה שצריך (כל כמה שניות)... :/

בסוף המטומטם הזה הכשיל את שנינו (היינו שני תלמידים שנבחנו)...

אבל היי, לפחות הייתי הטוב יותר מבין השניים... :P

טוב, אז זוכרים את החלום מהפוסט הקודם שלי?

אז יש לי חדשות בשבילכם... :O

הוא התגשם! O

נכון, לא לזוג שחלמתי עליו, אבל לזוג אחר מהשכבה שלי שאני מכיר! :O

והאנשים באמת תואמים לפירושים שקיבלתי על החלום... O_O

זה נורא מוזר... :O

ות'אמת, זה גם קרה ה-ר-ב-ה יותר מוקדם משחשבתי... O_O

חשבתי שזה יקרה הכי מוקדם בסביבות נובמבר-דצמבר, אבל בסוף זה קרה בספטמבר... :O

לא מטורף? :O

בתחום המוזיקלי:

כפי שאתם יודעים, ביוני יהיה לנו טקס סיום (האחרון T_T), ואומרים שיביאו הפקה גדולה והכל...

אני עובד על סולו חדש לטקס הזה D:

זה סתם לקטע מעבר או משהו, לא משהו גדול, מפואר וכבד, אלא משהו קליל ויפה =]

אם תשאלו אותי, מפיקים נועדו לדבר אחד - שיעשו להם זין...

אתם בטח שואלים למה, נכון?

התשובה לשאלה זו היא שכמו שהוא מבין יותר ממני בהפקה, אני מבין יותר ממנו במוזיקה, כך שכמו שאני לא אגיד לו איך להפיק, אז שהוא לא יגיד לי איך לעשות מוזיקה...

מה אני אגיד...

נקווה לטוב...

גם ככה אני עובד על זה כי אמא שלי מנסה להכריח אותי ללכת להיבחן (כשיהיו אודישנים - כן כן, יהיו אודישנים... :/), ולא כי אני רוצה ללכת מעצמי...

אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל יש לי פחד במה... ><

אני מקווה שיהיה בסדר... :/

הרי כל מה שאני יכול לעשות זה להמשיך לעבוד על הסולו הזה, ולקוות לטוב (שני דברים שאני עושה כבר די הרבה זמן...)... O.o

אם כבר הזכרנו טקס סיום אחרון, זה מזכיר לי משהו...

לאחרונה אני די מוטרד ומבואס מזה שזאת שנתי האחרונה בביה"ס...

זה מבאס כי זאת בעצם השנה האחרונה שבעצם אני רואה את כל החבר'ה ביחד, והעובדה שביה"ס הוא בעצם מעין "חממה" מפני העולם הגדול, ובכלל מזה שפתאום הכל אחרון...

תחשבו על זה, שנה אחרונה, חופש גדול אחרון (שהיה כבר), חופשות חגים אחרונות, טקס סיום אחרון... ><

זה פשוט מבאס רצח... =[

אני מקווה שהפעם תהיה לי שנה טובה, עם חברה (הלוואי!), הצלחה בלימודים (ששנתיים אני מנסה להשיג בבית בירם האכזרי הזה...)... :O

אני מקווה שהפעם אני אזכה לקחת איתי בעיקר זכרונות טובים מבית בירם ומביה"ס בכללי... :|

אני זוכר עוד את היום הראשון שלי בכיתה א' XD

אבל בעיקר אני מתגעגע לכיתות ו', ח' וט' (הכי לט')...

נו טוב...

אני מקווה שאני אצליח בחיים בהמשך הדרך...

זוכרים את הפקאצות שניג'סו לי לפני שנתיים (כשהייתי בכיתה י')?

אז אחת מהן (הכי נודניקית מביניהן) חזרה... -_-

נו טוב, לפחות הפעם זאת רק אחת ולא שמונה... :O

אם תשאלו אותי, היתרון בזה שזאת רק אחת זה שהרבה יותר קל להתמודד איתה (לנפנף אותה, להשתיק אותה, או כל דבר דומה אחר שעולה לכם לראש...)... XD

מה אני אגיד... :O

נראה מה יהיה... :P

טוב, אני סיימתי להפעם...

עד הפעם הבאה... :P

הייתי כאן...

ביי אנשים, ערב טוב =]