אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, אל תתייאש ותמיד תהייה בשמחה!

בעזרתו ובהשתדלותכם

ה' עמכם

חברים יקרים,

כשותף המביט מהצד אני כותב את שורות האלו, כשותף אשר עד לפני מספר חודשים עדיין עמד בצומת למען גוש-קטיף או בדוכן עם תפילין כי זאת הדרך שבא אני מאמין שאפשר ואף צריך להפיץ את היהדות ועוד דברים שעבר בין התורה לעבודה והשילוב שביניהם; וכמביט מהצד שעכשיו בתקופה זאת שבה את החולצה עם השרוך מחליפים המדים הירוקים ובמקום עניבה יש כומתה (ב"ה עוד חודשיים וחצי חומה) והנה אחת לשבועיים (בערך) אני מגיע לבייתי הקט, פותח את המחשב נכנס לכיפה ועובר לראות מה מתקדם, והנה אע"פ שחבריי השונים יעדכנו אותי הופתעתי לטובה מלפני שבוע. כנראה שלא ממש האמנתי.

התמונה שהייתה כנגד עיניי היא 3 מסעות מושבות (שבהמשך התברר לי שכל מחוז ארגן אחד שכזה לעצמו) עוד מלווה-מלכה, פעילות למען גוש-קטיף ולמען אחינו יהונתן פולארד, בירור בנוגע לדרך הפצת האור ושאר דברים שאתם עוסקים בהם.

ואני אומר וואו ומתרגש אבל חשש מקונן בליבי האם יש משהו מאחוריי הדברים, אני שואל את אחי חבר שבט לביא נמ"ר ולצערי הוא לא שמע בכלל על הדברים האלו וזה גם לא ממש מעניין אותו, גם בסניפי הקט (נתניה-ותיקים) לא שמעו על אפח'ת מהפעיליות והם נשארו בדיוניהם על מציאת סניף חדש ואיך מכינים פעולה חצי שעה לפני שהיא מתחילה, והמפקד...

ושוב אני מתלבט מצד אחד עשייה מדהימה, תנועה חדשה הוקמה, ולא, בניגוד לתחזיות התנועה החדשה לא קמה על חורבותיה של התנועה הקודמת, אלא להפך- התנועה החדשה צומחת מתוכה, היא הנוער שהחליט לקחת את העניינים לידיים והחליט שהוא משנה ויוצר כאן משהוא חדש וטוב יותר, כן, הנוער הוא מי שמוביל את המהפכה, והתנועה גם נראית כמתקדמת בכיוון הנכון של יציאה החוצה ויצירת יותר תורה יותר עבודה יותר עשייה יותר אמונה ושאר דברים טובים.

אך מן הצד השני השוליים עדיין רחבים מדאי והתנועה המתחדשת עדיין מצומצמת, ובצד השני של הסניף עוד לא עברו את השלב שאותו כבר עברו מזמן רוב החברים כאן.

אבל משיחה שהייתה לי עם חברת הנהגה אני שומע על 100 חברים משבעת המחוזות ועל כך שההרשמה למסע כבר הסתיימה והיא מוצפת מפניות וכנראה כדי לאשרר את דבריה באמצע השיחה היא מעבירה אותי לממתינה ואחריי כ2 דקות היא חוזרת ואומרת שעל הקו השני משהו ביקש ממנה להוסיף עוד 19 חברים למסע ולא היה מקום.

ואני מלמד את עצמי סבלנות מהי, כן זוהי תחילת המהפכה, והיא כבר מזמן לא שקטה, צעד אחר צעד וגם נתניה עוד תכנס לתהליך.

אז אכן יש לנו התקדמות מדהימה, אך יש עוד הרבה מה לעשות ועדיין לא סיימנו את דרכנו, ובין פעילות לפעילות חובה עליינו לזכור גם את אחינו הקרובים ולחשוב איך ממשיכים להפיץ את עצמינו בתוכנו.

ומה הלאה?

ממשיכים לחלום, ממשיכים להחיות את החזון, ממשיכים לבנות תנועה, ממשיכים לבנות צבא את צבא המהפכה.

צריכים להקים בתי-מדרש לציונות דתית שבהם נלמד את דרך התורה ועבודה כדי שנבין באמת לאן אנו הולכים,כי בלי לימוד כל העשייה הזאת לא שווה.

צריך לחלק תפקידים, לא להשאר רק במקום אחת- יהיו מחלקות שיעסקו בהפצת יהדות ויהיו שיעבדו על א"י ויהיו מי שיעזרו בנושא הכלכלי- וכל אחד ימצא את מקומו.

צריך לצרף עוד ועוד פעילים לזה העניין.

והכי חשוב להתפלל למען עמ"י.

ורק כך ב"ה נצליח, כולנו, כי אם אתם תצליחו כל עם-ישראל ירויח.

בברכת חברים לתורה ועבודה

ובאהבה תמידית והערכה רבה להתקדמות המדהימה שאני רואה פה

נדב :-) ש. יחיעם נתניה, "בינות" רעננה, גולני-13