לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, אל תתייאש ותמיד תהייה בשמחה!


נדב :) ש. יחיעם, שיעור v' "בינות" רעננה, גולני-13-כבוש, נתניה!

כינוי: 

בן: 41

ICQ: 83700338 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

שבת זכור בפלדפי- מוצאי יום ראשון בשבת לסדר שמיני אור לי"ז אדר ב' ה'תשס"ה בביתי שבנתניה.


 

את הקטע כתבתי שבוע אחריי, לקח לי כעשה לכתוב אותו, זרמתי עם עצמי, הבאתי את זה לכם לכאן, ללא עריכה, עם מושגים מהקשר ומהעולם הצבאי שלא כולם יבינו, הכל ברץף ובלבול, אבל אני חושב שזה מה שרציתי שייצא מהפוסט הזה, אתם מוזמנים לנסות, אשמח אם תגיבו אפילו בחיוך קטן :)

 

 

ירדתי מהשמירה ב10:30, אחריי שחרית, לפניי הנחת תפילין, עייף מכדי לעשות זאת עכשיו, ובכלל עדיף לעשות זאת במהלך תפלת מנחה, הולך לישון, לאחר שעתיים מעירים אותי לארוחת צהריים, מחשבות על אוכל ואני נזכר בבעיתיות שתהייה בשבת, שיחה לחבר ששהה במחסום מלפניי שבוע- אמר לי שבשבת שעברה עשו עירוב, שיחה לחבר שעכשיו נמצא בתוך ה"אכזרית" הוא מנסה להסביר איך לעשות זאת, אני מחפש חוט שאותו עלינו לתלות בין שני חוטי חשמל, הסרס"פ מסכים להביא לי את החוט של השקשי"ם שיש אצלו, עכשיו איך אני אגיע לשם, חושב לרוץ על מדס לעבר המחסום קילומטר-שניים לכל כיוון, אבל שם איך אעבוד עם מדס במחסום וללא שום מיגון?! פתאום אני נזכר שעוד לא הנחתי תפילין, צורך דחוף בגלל מספר אירועים לשיחה עם האלוקה, נכנס לביה"כ ומתחיל להתפלל מתוכי, עובר על השבוע האחרון, מנסה לחשוב קדימה, חוזר בתשובה, ומכין עצמי לקראת ההמשך, והנה המ"פ נוסע- הוא בטח יעבור ליד המחסום, אני רץ לתת לקשר שלו את החוט, המ"פ מעיר לי שלפניי הרס"ר אני יעמוד מסודר עם חלוצה בפנים, והנה מול הקב"ה לבוש כשלוך, אני מקבל את הערה, מסתדר (ציציות עדיין בחוץ) וחוזר לתפלתי, הולך להשלים עם ההכנות לשבת, עתון, סקירה שבועית, מקבל שניצל יותר נורמלי לאכול, ואז הקפצת תרגול, רק שעתיים לפני שבת, החבר שלי טוען שהוא אינו כוננות, אני מכפה עליו ואומר שכולם אצלנו (אני ועוד אחד בלבד) קמנו, אין מפקד מהמחלקה שלי בשטח, עולים על הסאפרי, נוסעים לציר, מחכים שיקראו לנו, התרגיל נגמר, חוזרים לתדרוך, הקפיצה של הסאפרי הייתה איטית, והחבר'ה של כוננות א' לא הצליחו לחלץ היטב, שבת מתקרבת, הולך להתקלח, מתארגנים למנחה, אבל אין זמן צריך לעלות לעמדה, הפילבוקס עולה מול הקודקוד מתי יהיה התרגול שלהם אם שבת נכנסת עוד שעה בלבד, המ"פ צוחק ואומר לו שהתרנגול יהיה בשבת עצמה, הוא לוקח ברצינות ומספר שכבר פנו לרב החטמ"ר וזה אסור, המ"פ מתעצבן ומשתלח בו, שמועות אצלנו שהם גם יעבדו בליל שבת למיגון הפילבוקס שלהם, קשה, לא מוצאים מניין למנחה, החברים מהמפקדה מתקבצים ואנו עולים לסאפרי, מתפלל כאשר הציוד עליי, החבר'ה מהמחלקות האחרות שהולכים לכל השבת מביאים איתם ציוד ואוכל ל24 שעות, יורדים במחסום, מתחלפים, החבר'ה שלנו אחריי מנחה לפניי קבלת שבת, אבל היא כבר נכנסה, אנו נשארים שם, קבלת שבת בתורנות, זמירה בלחישה, בלאגן עם רכב שאסור לו להכנס אבל רוצה בכל מקרה, והנה הגיע גם תורי להתפלל, ואז אוכלים, ושרים מעט שירים, אני עייף, ברקע האזעקה של הגדר מקולקלת ויש כמה נקודות שכל הזמן מהבהבות, אני מבין שחבל לנתק אותם כל רגע, אפילו בשינוי והרעש נשאר, דנים האם העירוב כשר, נזכרים בכל מיני קולות שלמדנו בישיבה, לבוד, גוד אסיק, ועוד מושגים, פתאום אני שם לב שעוד נורה (לא מקולקלת מהבהבת), מדווח ל"פיקאסו", מקבל טלפון מ"טבע" האם זה נכון, התברר ש"פיקאסו" לא העביר את המידע נכון, "פרש טורקי" הוכרז, קודקוד עולה ברשת ומקפיץ את כולם, מחלקה אחת מאבטחת איזה יישוב, המחלקה שלי ממגנת את הבסיס, ואני בעמדה מנסה לתצפת לאיזור, פצצות תאורה עפות באוויר, מג"ד מגיע לאיזור, חיזלוש של האירוע, תפסו סוחר סמים שחדר לארץ מכיוון מצריים,טמבל, כולם חוזרים למקומותיהם לנוח בשבת תענוג, ורק האזעקה של הגדר המקולקלת עדיין מצלצלת, 2 בליילה אנו מתחלפים, 4 לפנות בוקר הקפצה, החברים שרק יערדו מעמדות הליילה ועוד לא הגיעו לבסיס חוזרים עם האביר ל"דהנייה" חשש לחדירה, אני קופץ איתם, מסיירים בכל הכפר ולא מוצאים כלום, לאחר שעה מחזלשים שנית, הפעם אין ממצעים, כנראה שהתצפיתן זייף, 8 תפלה, קריאת זכור ב4 טעמים, חשיבה על אלה שבמוצבים ללא מניין, ללא ספר-תורה, מחפשים יין לקידוש ומעט מזונות, חוזרים למחסום עם מעט לחם וגבינות, אני מביא גם עוגות מהדודה, לא בטוחים בעירוב, משתמשים ב"מקום פטור", הפעם השירה יותר חזקה, מתגברים גם על האזעקה, אוכלים, ופתאום אישה ערבייה- דהנית, והעוגיות והעוגה נעלמו, חיפוש בכלים שלה ומצאנו את העוגיות, את העוגה ניסתה הביא לחמור שלא רצה, כפרה, בירור אצל המת"ק, זה חד פעמי, שבת היום, ואין לנו כח לבעיות, משחררים אותה למרות שיכלנו לעקב אותה, ארוחת צהריים לא באה מסתפקים במה שיש, הדהנים מבקשים לחם, אבל גם לנו אין, קומץ מתקן את הגדר, האזעקה נפסקת, פתאום אני מוצא יין מוחבא בתוך המוצב,בקבוק שלם, ממש נס, מתחילים שיריי סעודה שלישית, והנה החילוף לפניי הזמן, חשיבה בקול למה לא עיקבו אותם והיו עושים את החילוף במוצ"ש, חבל, מחלקים את היין ביננו שהולכים לחברים שרק באו, המפקד הדתי מבקש שישמרו לו להבדלה, נוסעים לבסיס לתפלת ערבית, הבדלה בחמ"ל שכולם יישמעו, ברכת לבנה, מחכים לארוחת ערב אחריי שלא אכלנו כל היום, ובדרך למיטה מתברר לי שאני תורן, מעצבן לשתוף כלים של מפקדויונרים ואני אפילו לא אכלתי מהם, שיחה עם מפקדים מהמחלקות האחרות משכנעים אותי לא לעשות בעיות עכשיו, ולחכות, לדבר עם המ"פ, והוא יעזור, ב11 אני מסיים קבוצת כלים שלקחתי על עצמי והכל עם החומר שהורס את הידיים, מגלה ששאר החברים נחים, מתפלח לחדר, בדיוק כשאני נכנס למיטה, הסרספ מגיע וצועק, חוזר לעבודה באיטיות מופגנת, ב00 הולך לישון ב1:30 שוב עולים על מדים, חזרה למחסום, אני מנסה לישון על הרצפה, קר לא מצליח, אז אני מנסה בישיבה, ונרדם על עצמי, בוקר מגיע, החבר הראשון כבר התפלל, והנה גמני, יום חדש הגיע, שבוע חדש נפתח, בציר פלדפי, עם העץ של גולני, פורים עוד מעט, שבת ונהפוכו מאחורינו, היה קשה, חדש, לשמור שבת מהצדדים השונים שלה, רב החטמ"ר עובר במחסום ומאשר לנו את העירוב, בדואי שרוצה לעבור ולצאת למצריים לא מקבל אישור, שני בנים מהשבט שלו נהרגו במוצב JVT לפני כשנה, אבל המ"פ לא נותן לו אישור, 10 חוזרים לבסיס, אני מנסה להבין את המ"פ, רוצה לדבר איתו על המחסום, התורנות, והשבת ואין. הולך לישון, להתכנון לשמירה הבאה, על העם הארץ והמולדת (והתורה...)

 

 

 

נכתב על ידי , 28/3/2005 01:21   בקטגוריות צבאי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נדב :) ב-14/4/2005 16:44



4,410
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , דת , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנדב :) ש. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נדב :) ש. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)