זה היכה בי פתאום בעת האזנה לדיסק הכתום, בהתחלה חשבתי לפרש את הדיסק שיר אחר שיר ואלי אעשה זאת, אך עכשיו אני רוצתה לכתוב על משהו אחר.
מרדכי בן-דוד שר שם "ארץ שנתנה בתנאי- אם תשמרו את מצוותיי" ופתאום אני מבין!
זה הרי ברור שלא אריק שרון עושה את התכנית הנוראה הזאת, הרי אנו מאמינים שיש מי שמכוון את הכל מלמעלה, והוא מי שהכל כאן שלו, אך תמיד נקרא במוחי השאלה- לָמַה?
והנה היא עומדת למולי- הרי יחודה של א"י ידוע בעמים כולם, שאין היא פיסת אדמה נורמאלית, אלפיים שנה מנסים לאבד אותה, לשתול, ליצור ואין. והנה מגיעים היהודים עת שיבת ציון והאדמה מתחילה לחזור לחיים כאילו רק חיכתה להם. וידוע ההיסטוריה איך כאשר חטאנו נזרקנו מכאן, ועכשיו...
פתאום אני מבין שהכל תלוי בָּנוֹ, סליחה- בִּי!!!
אני שלא מקיים את כל המצוות שאני יכול, צריך וחייב.
אני שלא מקרב אחרים לקיים את המצוות שהם יכולים, צריכים וחייבים.
אני שלא עושה מספיק להפצת שם ה' בעולם.
אני שכנראה לא עומד בתנאי...
ואז זה מתברר מחדש,
עת לבירורים כך אמר לי ידיד קרוב,
והוא צדק- הרבה בירורים נעשים במחשבה מחודשת על העם התורה והארץ, הקשר הכל-כך טבעי לנו שכאילו מתנפץ לנו בין העניים, שרואות תהליכים שקוראים ולא מבינים, מחפשים אשמים, נתפסים לדמויות הפועלות בארץ, ואז פתאום רואים שיש משהו מעבר...
וזה מה שאני למדתי, וגם זה מהמשך הדיסק, שצריך לחזור ולזעוק אל ה'.
קראתי גם באחד מגליונות 'בשבע' בפסקים של הרב אליעזר מלמד, שכתב שם שמי שפוגע בתוספת שבת בגלל זה נפגעת גם ארץ-ישראל...
ועכשיו אני נזכר שגם קראתי דברים דומים במקומות אחרים.
ולעניין אחר,
משיחות עם חברים לגדוד, חברים שנכון-לעכשיו לא שומרים את כל התרי"ג מצוות, וכולם מסכימים שזה נורא, והם בתור חיילים לא יודעים מה ייעשו אבל ברור שלא יוציאו בידיהם יהודים מביתם- לא בשביל זה הם התגייסו לצבא, הם התגייסו כדי להגן על יהודים ולא בשביל לגרש יהודים.
אבל ניסיתי לחפש איזה נקודה של אור בתכנית, ולא מצאתי אפילו לא נקודה אחת, (חוץ מאחד החברים שאמר שאם ימשכו הפיגועים אחריי התכנית שלא אזכיר את שמה, נוכל להכנס בהם וכל העולם יהיה אתנו- אבל זה כבר ממש מופרך) אין כאן אפילו הישג מדיני או כלכלי או משהו...
שבוע שלם, ואני כמעט לבד במדבר, יכול לחשוב על הכל, משעמום גם קורא עיתונים, רצח ועוד אחד, והפשיעה, וקליטת עלייה, וכולם מחפשים אשמים.
ואני קורא כאן עוד נקודה,
הקב"ה מנסה לנער אותנו, שנחזור אליו, שנקרא לו,
אז צריך לצאת ולהפיץ את קריאתו ברבים!!!
נצא לרחובה של עיר ונקרא בשם ה'!
תפלה, הנחת תפילין, חלוקת חומר, הזמנה לשיעורים וחברותות.
והכי חשוב התחזקות אישית של כל אחד ואחת בלימוד ובאמונה האישיים.
והיום,
אחריי כל הדברים הקשים והכמעט מייאשים
כאשר כל מה שתופס אותי זה הידיעה שצריך למצוא את הטוב שבכל דבר
והידיעה שגם אם כיום אני לא רואה אותו הוא שם ומסובב הסיבות עוד יגלהו לפניי
פגשתי בתפלה את האברך החשוב יוני (יהונתן) סלומון, שבין כל פועליו בעיר (מעיניי הישוע, רב בי"ס רש"י, גרעין תורני, לימוד תורה במדרשת בר-אילן ועוד...) הוא גם בן דוד שני שלי, הוא הזמין אותי לגרעין ובאתי.
בבוקר הגיעו ילדים מכתה ד' מבי"ס רש"י, בהתחלה היה שיעור פשוט, אחריי זה למדנו איתם בקבוצות, ואז היה הקטע המרשים.
האברכים פתחו את ההיכל ואמרו עם הילדים את כל מעמד עשרת-הדיברות- היה מרשים.
אחר כך הם שרו שירים של רונן חזיזיה- אנא אבא תן לי לקרא לך (או משהו בסגנון).
ואז נכנס ילד אחד, שער ארוך צבוע, לאחר מכן יוני סיפר לי שכנראה שהוא גם קשור לפרשיות סמים (והוא רק כתה ד') והצטרף לשירה, ושר לקב"ה.
יש תקווה,
זה רק ההתחלה,
אבל יש תקווה
וב"ה יהודים אנחנו ננצח!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
