אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, אל תתייאש ותמיד תהייה בשמחה!

הותקלתי באחת מהתגובות בשאלה נו, אז מה עשיתם? דיי לדיבורים צריך להפסיק ללמוד ולצאת ולעשות.

OK שמעתי, תגובה מפורטת יותר שלי ניתן לראות בפוסט בין רעננה לעמונה שם הבאתי את כל ההתלבטות, בכולופן כאן הייה הרה יותר פשוט הריי ראש-הישיבה עצמו אמר לנו מה עושים. בעוד ובר"ג, חיספין ועוד מקומות סגרו את הישיבה לכל השבועיים למען עבודה אינטנסיבית לקראת הבחירות אצלנו החליט ראש הישיבה שאנחנו שותפים אך עדיין לא סוגרים את ביהמ"ד לגמריי, וכך הישיבה יצאה להדבקות בליילות, אברכים עשו טלפונים ומיום רביעי התחלנו גם פנים אל פנים (פנא"פ) וצמתים.

בפנא"פ נתקלתי בשתי תופעות של ייאוש, הראשונים אנשים שפשוט לא מאמינים לאף אחד כולם רימו אותם כולם שיקרו אותם אם היה להם מספיק כסף הם כבר היו נוסעים מכאן- כן הם יודעים שהם יהודים, כן, גם הם אומרים ב"ה אך לאדם כבר לא מאמינים. והמיואשים האחרים, אלה שפשוט שקועים באסונם הפרטי, אבטלה, מחלה קשה שהתרופה שלה יקרה וכד' ודווקא איתם היה לי יותר נח לדבר, לא הייתי צריך לדבר פוליטיקה אלא לנסות ולהכניס בהם אמונה, מעט רבי נחמן על איך שאנחנו פשוט לא מבינים איך הקב"ה מסובב את העולם, מעט הרב קוק על כך שאי אפשר רק לסמוך על הנס וצריך גם לעבוד בעולם הגשמי. לא יודע אם שינתי עמדות, אבל כן הרגשתי שנגענו בהם, מי יודע אולי זה גם ישפיע להמשך...

בצמתים היה יותר קשה, כל הזמן המכוניות נוסעות, ואני מסנה לחלק להם את הדפים והם אפילו חלון לא פתוחים, ואז עשיתי סוויצ'- מה לעשות גם לי קשה עם כל הבחירות האלו- ובמקום לחלק פלאיירים ודיסקים התחלתי לחלק לאנשים חיוכים ומעט שמחה, עברתי בין המכוניות מחייך ושר ואם החלון היה פתוח הייתי שואל אותם אם הם כבר חייכו הבוקר, לא עם כולם זה עזר לי להוסיף גם את הפלאייר אבל אצל רובם ראיתי שהחיוך הגיע והפטרתי שגם בלי הפלאייר שיהיה להם יום שמח. הכי הפחיד אותי בחור אחד שאמר לי שהוא ממש לא שמח "מה אתה חושב אני על סמים" וזה ממש הבהיל אותי, כאילו רק עם סמים אפשר להיות שמחים????

טוב ונעבור לדברים הרציניים יותר, אני פשוט מרגיש איזה הכרח מסויים להגיב למספר כותבי דעות שכאלו ששולחים לי מיילים או שאני מקבל אותם בתוך דף הפרשת שבוע וכד'.

ראשונים תנועת מנהיגות יהודית, עוד כשהוקמתם ולכתחילה היה עיתון שבו הוא קרא למנהיגות אחרת ופייגלין וקרפל היו הכותבים הטובים בו, מאד אהבתי, מאד תמכתי ברעיון, כהחלטתם לצאת במעשה ולהכנס בליכוד הסתקרנתי לראות לאן זה יוביל, את הרעיונות אני אוהב אך האם זאת הדרך, בר"ג ניסו לפקוד אותי לליכוד, בסוף התברר שזה לא אצליח (מאוחר יותר ניסתי להתפקד גם למפד"ל וגם לשם לא הצלחתי- משהו מוזר...). אך אני עדיין עוקב.

במיילים האחרונים אתם מנסים לשכנע אותי להצביע לליכוד הטענה שלכם היא שאתם בתוך מרכז הליכוד הצלחתם להשפיע על ההתנתקות יותר מהמפד"ל ומהאיחוד שהיו בקואליציה- הטענה מבוססת על משאל המתפקדים, ואני רק מבקש מכם מעט כנות, הרי כולנו יודעים מה היה בסוף...

נכון, משאל המתפקדים היה איזה אבן דרך מעניינת, הראנו את הכח שלנו בפנא"פ והייתה הצלחה עצומה, אך כידוע שרון ישר ביטל את תוצאות המשאל ולצערנו בסף הגירוש היה, אז מה אתם יותר שווים מהנסיון הפרלמנטרי, נכון גם להם אין קבלות, אבל אל תנסו לומר שאתם כן הצלחתם.

ועוד שאלה, האם אתם באמת עדיין חושבים שהליכוד הוא מפלגת השלטון? לא נמאס כבר, כן, נכון שביבי עדיף על אולמרט אבל אולי עוד תהייה אלטרנטיבה אחרת.

ש"ס ואגודה מנסות להצטייר כמפלגות שלא תמכו בהתנתקות, הן הצביעו תמיד נגד, אגודה נכנסו רק כשהעבודה הייתה מוגמרת- האם הם שותפים? רק הקב"ה יודע מחשבות אנוש- אך האם זה באמת השאלה, למה לריב על ההתנקות, הרי בזה גם למפד"ל וגם לאיחוד יש בעיות, האיחוד הועף מן הממשלה ולא פרש ממנה והמפדל פרשו רק בשניה האחרונה; השאלה האמיתי היא מה היחס שלנו למדינה, לעם, לפוליטיקה- איך אנחנו משחקים את המשחק הזה- האם אנחנו שותפים אמיתיים למהלכים שיש סביבנו או שאנחנו נכנסים רק בשביל אינטרסים אישיים, למי שמרגיש חלק מהמדינה (וכן אנחנו חלק ממנה) צריך להבין שזה המשחק הדמוקרטי ורק עוד קולות למפלגה הנכונה שתכניס עוד ח"כים שישחקו בשבילנו את משחק האפשר יש לנו סיכוי.

מרזל, עזבו אתכם מן האחוז והאם הוא יעבור, גם אני אוהב לצעוק, גם אני חושב שצריך לומר את כל האמת ורק את האמת, אבל כמו שכבר כתבתי בעבר זה לא המשחק הפולטי, אחי תקרא מפה, שם משחקים באומנות האפשר, בישיבה נלמד את האמת, בהפצות נשאף לאמת, בתפלה נתפלל על האמת, אבל בכנסת נשחק את המשחק שלהם והקב"ה עוד יהיה בעזרנו.

ובכל זאת, גם לי יש גבולות בעד כמה צריך להציל וכמה לומר אמת, בעלוני בתי-הכנסת מפרסמות הרשימות השונות את הדתיים שלהם, שכוייח גדול למי שנמצא שם ומנסה להשפיע מבפנים, אבל עדיין יש לנו דרך. קראתי בשבת את הרב יואל בינון, נכון צריך להיות ביחד ולהשפיע מבפנים, אבל כשנכנסים למפלגה כמו קידמה, מרצ, הליכוד ועבודה דיי מהר נבלאים בפנים, משהו שמע לאחרונה את הרב מלכיאור מהעבודה? האם גילה נס הצליח לעשות משהו בליכוד? כנראה שלא...

טוב, כפי שכתבתי עוד לפניי האיחוד שאם לא היה איחוד לי לא היה למי להצביע- וזה ככה!

גם אני מאסתי בפוליטיקאים, גם לי קשה להאמין להם וקשה לי בכלל להאמין במשכן הכנסת כולו- אבל אין מה לעשות זה המשחק.

גם אם לא היה איחוד הייתי יוצא להצביע, אך הייתי עושה זאת עם צביטה קטנה, עכשיו האיחוד הזה נותן תקווה, לא שהם יותר טובים, אך כשאני מבין שזה המשחק הם לא הרע במיעוט אלא הם הכי טוב שאפשר במצב הזה.

שמעתי גם איזו טענה של אנשים שהם לא רוצים להצביע ליהלום ואורלב, אז קודם ממש חבל כי דווקא הם הפרלמנטרים הטובים שלנו, אבל שימו לב אתם לא מצביעים לאנשים אלא צלרשימה וברשימה הזאת היא מספיק גודלה ומגוונת כדי לכלול בתוכה אנשים שאוהבים יותר ואנשים שאוהבים פחות. ולכן גם הפוך אלא שמפחדים מהאיחוד-הלאומי, וכן היו רוצים להצביע למפד"ל אם הם היו לבד אז תפדל, תשימו פתק בקלפי ותדמיינו שאתם מצביעים רק ב...

אז למי שעדיין מאמין שיום יבוא וננהיג את המדינה- שייתן לנו כח!

זה לא יבוא ע"י כמה עליי-תאנה בקדימה, מרצ ועבודה, זה לא יבוא ע"י ליברמן שלך תדע לאן יתפזרו עשרת המנדטים שלו יומיים אחריי שהם ייבחרו, זה לא יבוא מהליכוד שכבר הוכיח שלא ניתן לשמוח עליו ולא ממרזל שנשאר בחלום.

זה יבוא רק אם נביא רשימה אחת-חזקה שיודעת את הקשר בין דת ומדינה, שמבינה את מהות ארץ-ישראל, שרוצה להשפיע על עם-ישראל ולתת כוחות למחזקים את תורת ישראל. וכן, שיודעת שבכנסת יש משחק ויודעת לשחק אותו על הצד הטוב ביותר.

כנראה בבחירות הקרובות לא יהיה לנו עדיין ראש ממשלה, אך לצערי נסתפק בביבי וניתן לו חיזוק וחישוק חזקים מימין- וב"ה עוד נעלה ונצליח!

ואחריי הבחירות, זה עדיין לא הסוף, את העבודה האמיתי נמשיך, בישיבות, בתנועה, בפנא"פ, בדוכנים אשמח להמשיך ולעדכן אתכם.

אך ביומיים הקרובים זה הכל-

אז שיהיה לנו שבוע טב וב"ה נעלה ונצליח.

בני, זבולון, צבי, אפי, ניסן, יצחק, אלי, אריה, אורי, גילה, שאול, הודי, אורית, מוטי ושמריה- נצגי האיחוד-לאומי-מפד"ל שיהיה לכם בהצלחה!

כרגע אנחנו עומדים על איזור ה9 מנדטים אפשר להגיע ל15 אפשר לנצח!

אז ילה לעבודה!

נתקלתי בו בריצה, סטיקר כתום ועליו אותיות כחולות-גדולות, נ-ג-ד, בגדול כזה, כאילו הרחוב כולו צועק עלי נ-ג-ד! עצור כאן, אסור לרוץ, אנחנו נ-ג-ד!

מכיוון שפעם ראשונה שנתקלתי בסטיקר הזה הופתעתי ועצרתי הרי אסור להמשיך מכאן, אחרי חצי דקה התאוששתי והבנתי שכנראה מדובר בסטיקר מתקופת משאל הליכוד- אותו משאל בו מתפארת מנהיגות-יהודית כאילו היא ניצחה את אריק שרון (אך לא זוכרת שלמרות זאת לאריק זה לא היה אכפת והוא המשיך בדורסנות שלו) מכיוון שכך, נרגעתי והמשכתי לרוץ, הסטיקר לא צעק עלי אלא רק על אריק. מכיוון שבריצה אין דבר אחר לעשות ניסיתי לחשוב האם לסטיקר הנ"ל יש משמעויות אחרות, נכון שהוא לא נגדי אבל אולי הוא כן מנסה לומר לי משהו.

ההבנה הכתה בי פתאום וכמעט ונפלתי באמצע הרחוב, בכוחות אחרונים התהלכתי לדירה שלנו ברעננה לעכל את משמעות הדבר.

נכון, לא אני יצרתי את הסטיקר, אפילו לא הדבקתי אותו ועד לרגע זה לא ידעתי על קיום של סטיקר שכזה, אך כנראה שהקבוצה שאליה אני אוהב לשייך את עצמי היא האחראית עליו ואם-כך הסטיקר עם המלה העוצמתית הזאת אומר משהו עליה, אומר משהו עלי!!!

אם המשפט הכי עוצמתי שאנחנו מסוגלים לייצר מסתכם במלה אחת נגד אז יש לנו איזה בעיה. וזה לא מסתכם רק באותו משאל אומלל, מתוך תחושה שלי זאת סיסמא שבאה ועולה שוב ושוב, נגד, אנחנו מתעוררים תמיד רק כשהמצב הוא רע ואז אנחנו נזכרים לומר שאנחנו לא רוצים בו, שאנחנו נגדו.

אנחנו נגד החוקה שמתגבשת,

וכמובן שנגד ההתנתקות,

ונגד הפינויים מעמונה והגבעות,

אנחנו נגד נישואים אזרחיים,

ונגד פירוק ישיבות ההסדר,

נגד הלנת שכר למועצות הדתיות ובכלל..

וכמעט ושכחתי אנחנו נגד בית המשפט העליון!

אה, סליחה ואנחנו גם בעד- (לפעמים) סירוב פקודה.

וזה לא שאין לנו דברים חיוביים, אנחנו פשוט לא זוכרים לומר אותם, תמיד אנחנו מתעוררים מאוחר מדי ואז כשהכל כמעט גמור נגדנו אנחנו נזכרים לקום ולזעוק נגדם, נגד מי? נגד הזרם המרכזי, נגד העם...

וחבל שכך, כי אם נמשיך כך תמיד נשאר איזו נישה שולית כזאת בחברה, קבוצה של אנשים שרק יודעים לצעוק אך חסרי אמירה אמיתית.

אני לא יודע אם הצלחתי להבהיר את הנקודה, אך אחרי אותה ריצה הייתי במצב של חושבים עם עצמי, מין כאב שכזה על האמת שפוספסה על זה שאנחנו נזכרים תמיד מאוחר, על-כך שלעולם לא נצליח להיות זרם מרכזי בחברה, כי החברה ממשיכה הלאה ואנחנו רק מנסים לאסוף את השברים.

אולי, אולי עכשיו יש לנו תקווה להביא אמירה חדשה, לנסות ולומר מהי דרכה של התורה, לבוא ולומר אנחנו בעד!!!

אנחנו בעד ישיבות ההסדר!

ובעד השירות בצה"ל (חוץ ממקרים מסויימים)

ובעד הוספת עוד לימוד תורה

ובעד השמירה על שלימות הארץ

בואו ונשנה גישה, בואו ונצא מן הנגד שלנו ונתחיל לומר בעד, ונקווה שכך יבואו גם שאר העם איתנו.

ההתחלה צריכה לבוא מן המנהיגים,

אך את הדרישה והרוח הם צריכים לקבל מן הציבור- מאתנו.

בואו וניתן להם דחיפה קטנה ונריץ את כל הציבור שלנו עם כל האמת שלו – קדימה! (וזה ממש לא מלה גסה!!!)