אני ממש ממש ממש מצטערת שלא היה פרק כבר כמה ימים... פשוט בסמן האחרון אני לא מספיקה כלום, כל הזמן יש לי מבחנים ועבודות ושיעורים ולא רק זה אלא שבזמן האחרון הכל הולך לי לא טוב... הקיצר חרא חיים.. חח

טוב אז בגלל שלא היה פרק היום אני אשים רגיל את פרק 5 אבל מחר אני שמה פרקים 6+7

איזה חמודה אני?! חחח

פרק 5

"אוףףף, למה?! למה דווקא עכשיו? לא יכולתם להתנגש אחד בשני ביום אחר??" אמרה לורן ועצבנות רבה נשמעה בקולה

"תירגעי, זה בסך הכל פקק... תגידי תודה שזאת לא את שהיית בתאונה!" אמרה קייט

"טוב, טוב, אבל איך עכשיו אנחנו נגיע להופעה בזמן?! יש עוד פחות מחצי שעה ובטוח שאנחנו נהיה מאחורה כי כל אלה שהקדימו נמצאים עכשיו מקדימה.. אני לא אוכל לראות עכשיו את טום!!" אמרה לורן בדרמתיות

"יאוו את ממש עיוורת אה? ידעתי שאסור לתת לך לנהוג..." אמרה קייט "תסתכלי ימינה חמודה" היא הוסיפה בקול מלגלג

"הסתכלתי אז מ..." אמרה לורן ואז קלטה "אההההה עכשיו הבנתי" אמרה כשראתה שיש פניה בכביש שמובילה לאותו מקום

"כל הכבוד לורן שלי, מי גאון של אמא?!" אמרה קייט בציניות ושתיהן התחילו לצחוק

"או סופסופ הגענו" אמרה קייט

"נו בואי כבר יא שמנה" אמרה לורן שמיהרה להידחף בין אלפי האנשים שבמקום וקייט מאחוריה

"תראי איזה מקום טוב!! אנחנו בשורה שניה!" אמרה לורן באושר "ועוד את התלוננת שלא נהיה מקדימה" הוסיפה בצחוק

"כה ברור אני.." אמרה קייט וגיחכה

"נו כבר שיתחילו ת'הופעה אין לי כוח לחכות!!" אמרה קייט בחוסר סבלנות                        

"קייט תשמרי לי את הפלאפון בתיק שלך" ביקשה לורן                                   

"תני לי אותו" אמרה קייט והכניסה את הפלאפון לתיק שלה

לאחר 5 דקות הן פתאום שמעו מליון צרחות וצעקות מסביב, קייט ראתה שהלהקה עלתה לבמה אך לא היה אכפת לה, היא הפנתה את ראשה לצד וראתה גם את חברותיה לכיתה שבאו גם להופעה ונדחפה טיפה בין האנשים כדי להגיע אליהם ולומר להן שלום, אבל בדרך הרגישה את התיק של רוטט, היא הוציאה ממנו את הפלאפון של לורן וענתה,

-"כן היא פה על ידי"

-"למה?"

-"אה אוקי.. שניה"

"לורן" היא צעקה אבל לורן לא שמעה אותה

היא התקרבה לאוזנה של לורן וצעקה שוב יותר חזק "לורן"

"אההה?! מה את צועקת ככה?" נבהלה לורן

"כי לא שמעת..." אמרה קייט "תעני מישהו התקשר אלייך" היא מסרה ללורן את הפלאפון שלה

-"כן מי זה" דיברה לורן לפאלפון

-"אה היי לוקאס, מה קורה"?

-"מהההה?!?!?!" צרחה לורן, צרחה שקייט חשבה שהייתה חזקה יותר מכל הצרחות של שאר המעריצות

-"אתה לא רציני?!" אמרה לורן בקול רועד כשדמעות זולגות מלחייה

-"טוב אני כבר באה ביי" היא אמרה וניתקה את הפלאפון ודמעות רבות החלו לרדת מעיניה

"לורן מה קרה?!" צעקה קייט כדי שלורן תשמע אותה מבין צרחותיהן של המעריצות

אבל לורן לא ענתה ורק המשיכה לבכות, לאחר כרבע שעה שבהן קייט ניסתה להרגיע את לורן ולהוציא ממנה מידע למה היא בוכה כך ומה לוקאס אמר לה לורן רק אמרה "אני חייבת ללכת לבית שלי, עכשיו!"

קייט לא אמרה כלום ורק התחילה ללכת לכיוון היציאה ואחריה לורן

הן יצאו מן המתחם של ההופעה והגיעו למכונית, הפעם קייט נהגה ולמזלן לא היו פקקים בדרך, קייט נסעה ישירות לבית של ההורים של לורן

כשהן הגיעו לורן יצאה במהירות רבה מהאוטו עוד לפני שקייט החנתה את המכונית ורצה לתוך הבית היא ראתה שם רק את אחיה הגדול לוקאס, הוא ישב על ריצפת הבית ובכה, דווקא הוא, הבנאדם שתמיד עודד אותה במצבים קשים, שתמיד היה זה שתמך בה, שהיה אמיץ וגיבור בשבילה, פשוט ישב שם על הרצפה ובכה כמו ילד קטן, וכשהיא ראתה את המראה הזה היא פשוט נשברה ונפלה על הרצפה על ידו והתחילה לפרוץ בבכי חזק, קייט שהגיעה לאחר שהחנתה את המכונית ראתה את שניהם יושבים כך

"לורן בואי קומי את לא יכולה להישאר ככה.. גם אתה לוקאס, אתם רוצים לספר לי מה קרה?" שאלה קייט שעדיין לא ידעה מה קרה בכלל

"א..אב.....אבא ש..לי נ...נהר....נהרג" לורן גמגמה, היא לה קשה להגיד את זה, את המילה הזו 'נהרג', היא עדיין לא קלטה, היא לא האמינה

"מה?! איך?" שאלה קייט עדיין בהלם ממה שלורן אמרה לה

"תאונת דרכים" הפעם היה זה לוקאס שדיבר

"קייט זו הייתה התאונה שראינו בדרך!" אמרה לורן בדמעות

"מה?! אני לא מאמינה!! רגע ואיפה אמא שלכם עכשיו?" שאלה קייט

"בבית חולים, היא גם הייתה במכונית והיא נפצעה בינוני" אמר לוקאס

*בינתיים בהופעה*

'אני לא מאמין שהיא לא באה! הייתי בטוח שהיא תהיה פה' חשב לעצמו טום, מאוכזב בזמן שניגן על הגיטרה את ich brech aus

במשך כל ההופעה טום חשב רק על קייט, לא מבין למה היא לא באה, הוא אפילו לא התאמץ 'לעשות עיניים' למעריצות, דבר שאהב מאוד, וביל שם לב שטום לא כרגיל בהופעה 'זהו בסוף ההופעה אני ישר מתקשר אליה' חשב, הוא התקרב אל טום וחייך אליו חיוך מעודד, טום שהיה שקוע בגיטרה לא שם לב, אז ביל ויתר והתחיל להתקרב לגיאורג

ההופעה נגמרה, ואז ישר דיוויד קפץ עליהם ואמר להם שהייתה הופעה מעולה, כולם היו שמחים מלבד טום שחיכה שאף אחד לא ישים לב אליו והתגנב החוצה, הוא יצא החוצה לנשום אויר ולחשוב טיפה, "מה אתה עושה פה?" הוא פתאום שמע מישהו מדבר אליו והסתובב וראה את ביל

"אה כלום, סתם יצאתי לנשום אויר.." ענה טום

"אתה רוצה שאני אתקשר אליה עכשיו?" שאל ביל

"מה שבא לך" ענה טום באדישות, הוא התאכזב ממנה, הוא לא הבין למה היא לא באה

"טוב אני מתקשר" אמר ביל והוציא את הפלאפון שלו וחייג את המספר שכבר היה שמור לו בו

טוב זהו להיום.. =]

מקווה שאהבתם..

אה ואם אתם יכולים.. תגידו לי בתגובות אם אתם רוצים שלפני כל פרק אני אעשה 'בפרק הקודם' כי אני לא יודעת אם כדאי לי או לא..

ותעשו מנוי... זה שווה!