שלום לכולם, איך עבר עליכם החג ?

כן, אני יודעת שלא יצא לי לעדכן דיי הרבה זמן. כנראה שהנקיון לקראת הפסח כילה את כוחותיי יותר ממה שתכננתי.

אבל, בסופו של דבר נראה שהמנצחת היא - אני , גם אם לקחו לי כמה שבועות עד שיכולתי לחזור ולעדכן.

אבל עכשיו הוא הלך ויש לי קצת מרחב נשימה.

אז, מה היה לנו בשבועות האחרונים;

פסח

בתור התחלה אחד החגים היותר מרשימים שיש ביהדות המודיע על, התחדשות, פריחה ובין היתר מזכיר לנו כמה אנחנו ברי מזל שיצאנו ממצריים לפני מאות ומאות שנים.

וזה בהחלט נהדר, כל ההתרגשות לקראת החג, האפשרות להפגש עם בני משפחה שבדרך כלל בקושי יוצא לכם לראות, ולתהחדש בבגדים לקראת החג.

למרבה הצער, אחד הדברים היותר מרגיזים הוא הנקיון הכללי שבועעים לפניי, וזה לא כאילו בדרך כלל לא מנקים את הבית כל הזמן...

אז, או.קיי יש חמץ, אבל להעיף חצי בית החוצה בשביל כמה פרורים נראה לי קצת מוגזם.

אל תבינו אותי לא נכן, אני מכבדת מאוד את החג ואת המנהגים אבל לדעתי לא צריך להזיז רהיטים כבדים כל כך כמו ארונות וכדומה רק כדי לנגב פרור וחצי שנפלו מתחת. אפשר בקלות לשטוף מתחת לארון, לנגב אבק, לנקות מדפים וזהו, או לא?

מצה

תחליף משעשע ודיי יצירתי ללחם יש כאלו שיאמרו שהיא דיי מגעילה ואיך אשפר לאכול דבר כזה, אני אישית דיי נהנת ממנה.

אגב, לכל אלו שלא מסתדרים עם המצות, מישהי פעם אמרה לי שעם ממרח שוקולד עליהן גם מצות יכולות להיות אכילות ואפילות טעימות .

מרור

אחד הדברים היותר מהנים בפסח הוא בלי כל ספק החופש שמתפרש על שבועיים.

אחד הדברים הפחות מהנים הוא להתווכח עם האחים/ אחיות הקטנים או לשמוע אותם רבים בינהם על כל שטות שהיא.

אז נכון, פסח ויוצאים למופעים ולטיולים (אלו שלא מצריכים רכב כי כרגע אין) נוסעים לבקר קרובי משפחה (תודה לאל על התחבורה הציבורית.) ועוסקים בפיעלות כזאת או אחרת.  אבל עדיין נשארים רגעים פנויים של שעמום מרובה  וכתוצאה מכך אדם נוטה למצוא לעצמו תעסוקה אחרת וכשאין  תעסוקה בנמצה הוא פונה למי...לאחיו ואחיותיו כמובן, (דבר שמוכר לי עד  מאוד).

טוב, נראה לי שזהו...

 כמו שכבר אמרתי בעבר, אני ממש גרועה בכתיבת פוסטים אישיים (מצחיק נכון...).

וובכן, זה הכול בנתיים, שיהיה לכולכם שבוע נעים !!!

                     עד הפעם הבאה...

שלום לכולם, לאחרונה יצא לי לדפדף במדף הספרים של אחיותי הצעירות ונקלתי בספר משעשע למדי.

' משלים פילוסופיים לילדים' שמו. וכפי שכבר הבנתם מהשם, עוסק במוסר השכל.

היו מספר קטעים קצרים שכבשו את ליבי ולכן החלטתי להעלות אותם, במגביל לקטעים פרי עטי ופוסטים מעט אישים.

בכל סוף שבוע אפרסם משל אחד נחמד.

תהנו...

שני הנזירים והנערה הצעירה

שני נזירי זן התכוננו לחצות נהר, והנה לפתע צצה מולם נערה צעירה ויפיפיה. גם הנערה רצתה לעבור אל הגדה שמנגד, אבל המים הגועשים והרועשים הבהילו אותה.

אחד הנזירים הציע לשאת את הנערה המבהלת על גבו ובכך לעזור לה לחצות את הנהר. הנערה הסכימה.

כאשר הגיעו השלושה בשלום אל הגדה שמנגד, הוריד הנזיר את הנערה היפיפיה מעל גבו,והצעירה הודתה לו והלכה לדרכה.

אז הסתובב אליו חברו ואמר לו בכעס: "תתביש לך! הרי אסור לנזירים לגעת בגוף של אישה!"

כעבור שעתיים,כאשר הגיעו שני הנזירים למקום שממנו כבר היה אפשר לראות את המנזר, הודיע הנזיר הזועם לחברו שהוא מתכון לדוח לאבי המנזר על שקרה.

" עשית מעשה מביש ואסור!" צעק לעברו שוב.

"מה עשיתי? מה מביש? מה אסור?" התפלא הנזיר.

"מה?! האם כבר שכחת את מה שעשית? אתה כבר לא זוכר? הרי נשאת על גבך נערה צעירה ויפה וזאת למרות שחל איסור עבורנו לגעת באישה!"

"אה,כן נכון," נזכר הנזיר," אתה צודק.אבל חלפו כבר שעתיים מאז השארתי אותה על הגדה, ואילו אתה הוא זה שעדיין נושא אותה על גבך"

                                                       סוף.

ולסיום, התמונה הבאה לא ממש קשורה אל הנושא. אבל ממש הייתי חייבת להעלות אותה (כנראה בעקבות הנוסטלגיה שנתקפתי אחרי שראיתי שוב את הסדרה.) .

ולכן, הנה תמונה חביבה של אחת הדמויות האוהובת עלי, Mello מהאנימה Death Note:

הו, מלו מלו... מה הייתי עושה לך לו היית אמיתי , וחיי...

וובכן, זה הכול בנתיים .  

שיהיה לכולכם המשך יום נעים, ושבת שלום !!!

                       אז, עד הפעם הבאה...

שלום לכולם,  כפי שכבר בוודאי הבנתם מן הכותרת.

את הפוסט הבא חלקתי לשניים.

בחלק הראשון , ברכה קצרה לאחותי הצעירה שחוגגת היום יום הולדת..

בחלק השני, חוות דעתי על החג השנה.

 אז, נתחיל...

 את החלק הזה אני רוצה להקדיש לאחותי הקטנה שחוגגת היום 13 שנים .

מי יתן ותדעי רק דברים טובים ואושר ישרור בליבך תמיד.

אוהבת אותך מאוד  

                                      אחותך הבכורה.

והנה נכנס לו פורים, החג שבו כולם מתחפשים ומעבירים משלוחי מנות ורק אני יושבת בבית עם שפעת ובחילות.

אבל זה לא ממש ברוח החג אז החלטתי שלא להתלונן ובמקום זאת לשמוח בשמחת אחותי הצעירה (שחוגגת היום יום הולדת)  אשר התחפשה לשפן ואני חייבת לציין הייתה אחת התחפושות המושקעות שראיתי ( ולא מדובר רק בשפן עם אוזניים וזנב). ואחותי בת הזקונים שהחליטה להתחפש בסופו של דבר לשלגיה, לא כל כך מקורי אבל בכל זאת רעיון חביב למדי.  מי היה מאמין שכיום מוציאים תחפושות מהאגדות גם לנערות ואנשים מבוגרים.

כולי תקווה שמזג האוויר לא יהרוס את מצב רוחן ואת חגיגות העדלאידע אשר מיועדות לביטול אם ירד גשם.

וובכן, נדמה לי שזה הכול. אני לא ממש טובה בכתיבת פוסטים אישיים.

 בנימה אופטימית זאת ברצוני לאחל לכולם חג פורים שמח ומלבב

וובכן, זה הכול בנתיים .  

                       אז, עד הפעם הבאה...

שלום לכולם ,

הפעם החלטתי להעלות עוד קטע קצר שנכתב במעט ההשראה שנותרה לי .

תהנו...

אהובי היקר,

אתה שנמצא איי שם, איך עובר עליך זמנך בחיפוש אחר הרפתקאות?.

האם הפלגת למקומות רחוקים במסעותיך והלכת על פני מקומות אקזוטים ונופים מרהיבים?.

האם  טעמת מאותם מאכלים טובים ומעוריי תאבון, אשר אומרים שקיימים בארצות רחוקות אלו ?.

האם פגשת נשים נאות ומעניינות וחלפת על פניהן בסערה משאיר אותן עם לב שבור ובעלים נרגזים, כפי שאני מתאר כי עשית?.

איכן אתה מבלה את לילותך, אוהבי המרוחק?.

האם אתה חולם עלי, כפי שאני מבלה את לילותי בחלומות עליך?.

האם גם אתה מתגעגע אלי וחושק בקרבתי, כפי שאני חוקש בשלך?.

האם את עדיין אוהב אותי, כפי שאני אוהב אותך ?.

או שאולי, שכחת את פני כבר מזמן ומצאת לעצמך אדם אחר לאהוב, משאיר מאחור רק זיכרונות ואת ליבי מלא הגעגועים.

אני רוצה להאמין שלא. אך עבר זמן רב מאז עזבת ועדיין, אינך משיב למכתביי והגעגועים שלי רק הולכים ונעשים גדולים יותר .

איני יודע עוד כמה זמן אוכל להכיל את כל האהבה הזו שבתוכי, עד כה צלחתי בכך רק בקושי.

וובכן, אהובי המרוחק. הגיע הזמן עבורי להניח את העט ולחפש את מפלטי בשינה.

מחר יהיה יום חדש.  ומי יודע ?, אולי מחר יגיעו חדשות ממך.

ואולי, רק אולי, יתמזל מזלי ומחר תעמוד מולי במלוא הדרך, מחייך אלי את חיוך המפתה.

 אותו חיוך מלא אור שכבש את ליבי בסערה.

ליל מנוחה אוהב ליבי, באיכן שלא תיהיה.

                                             אוהב אותך לנצח.

                                                            כריסטופר.

וובכן, זה הכול בנתיים .  

                       אז, עד הפעם הבאה...