אז יום ראשון ליהי הגיעה לאילת..נפגשתי איתה בערב..

היה חביב[:

יום שני לא נפגשנו,כי היא הייתה עם המשפחה..

ויום שלישי הייתי בבריכה במלון שלה 3>

שזה היה .פאקינג. כיף

[[:

יום רביעי נטלי הגיעה,ונפגשנו שלושתינו D:

היה מצחיק,וממש נהנתי איתן..

הם תמיד גורמות לי להרגיש טוב..שאני שווה משהו.

בערב,הלכתי למסיבה עם נטלי וחברות שלה שהם חמודות אני חייבת להגיד (:

והיה נחמד כזה..כמה ערסים יאוואלי.

מחר כנראה אני ייפגש איתה שוב [[[[[=

- - - -

טוב עכשיו אני מגיעה למה שבאמת רציתי לכתוב עליו =/

כבר הרבה זמן יש לי הרגשה של ריקנות..של בדידות..

ונכון שהייתי שמחה לראות את המדהימות שלי 3>

אבל השמחה שלי לא הייתה שלמה \=

פאק אני כלכך מסובכת. S:

מה אני בכלל חופרת בשעות כאלה[!?]

הריקנות הזאת של

נמאס לי להיות לבד

נמאס לי ששופטים אותי

נמאס לי להיות זאתי שכולם שונאים

נמאס לי מזה שאני מרגישה שאנשים לא יכולים לאהוב אותי =[

נמאס לי מזה שאני מרגישה שהרגשות שלי לא חשובים לאף אחד

נמאס לי שבכיתי כל הלילה כמו מטומטמת

רק בגלל שכלכך רע לי מהבדידות הזאת שאוכלת אותי

הייתי מתאבדת,אם רק היה לי אומץ...

נמאס לי מהאבא הפסיכי שלי

כל פעם אותן בעיות

עד מתי??!

עד מתי אלוהים....אני כבר לא יכולה איתו

נמאס לי....

שאין לי אף אחד :'(

מצטערת על הפוסט המשעמם..זה היה בשבילי \=