בקשר לסיפור
אני יעשה קוראים קבועים
בנתיים יש תוודה..
ואני מצטערת שהפרק הזה יצא מעפן
אני פשוט לא רציתי שתחכו
בגלל שאני נוסעת לצימר יום חמישי עד שבת..
פרק 9:
" אני לא מאמין " שמענו קול קורא לנו מאחורה
קמנו בבהלה וניערתי את החול שנדבק למכנסיים שלי
" אמאל'ה את שמעת את-זה?" ליה אמרה נצמדת אליי
" אהא בואי נעוף מפה " אמרתי
" אם הוא ילשין ?" ליה שאלה מסתכלת לכיוון שממנו בא הקול
" ילשין ?" שאלתי מסתכלת עלייה
" נו את יודעת הוא ראה אותנו מעשנות אם הוא ילשין
תוך שנייה אנחנו עפות מפה" היא אמרה
" אני מקווה בשבילו שהוא ישתוק " אמרתי
מנסה להישמע אמיצה, ברור שזה לא עזר..
" לא משנה בואי נעוף מפה " היא אמרה
והתחלנו ללכת לכיוון החדר
" אני שונאת טיולים " ליה אמרה בעוד שהיא צועקת
על ילד אחד שהתחיל לדחוף אותה בשביל לעלות על האוטובוס ראשון " את מעדיפה ללמוד?" שאלתי צוחקת
" עדיף ללכת בחום באיזה מסלול אחד או לשיר באוטובוס
הנהג שלנו חברמן ?" היא אמרה נאבקת עם אותו ילד
" די " היא צעקה עליו והמשכתי לצחוק
עולה לאוטובוס
" את רוצה לשבת ליד החלון או בפנים?" היא שאלה
מתקדמת לעברי " לא אכפת לי"
" רוצה מסטיק?" ליה שאלה מוציאה חבילת בזוקות מהתיק
" כמה את צריכה?" שאלתי אותה לוקחת אחת מהחבילה
" אני לא יכולה בלי-זה" היא אמרה מוסיפה " מה הקטע של המשקפים ?"
" עזבי" מילמלתי אם הייתי מספרת לה שבכיתי כל הלילה בגלל עידן ובגלל זה אני העיניים של אדומות איזה הרצאות הייתי מקבלת ממנה
" הבנתי לבד" היא אמרה מסתכלת מחוץ לחלון אל עבר רון
" תנסי לשכוח " אמרתי לה קוראת את מחשבותיה
" אני יכול לשבת פה?" עידן התקרב אלינו שואל את ליה
היא הסתכלה עליי וקמה " תודה" הוא אמר מתיישב לידי
הסתכלתי אל עבר החלון העיקר לא להיתקל במבט שלו
אני יודעת שאני לא יעמוד בזה ויתחיל לבכות שוב
" אני מצטער " הוא אמר מסובב אותי אליו , שתקתי והסטתי את מבטי חזרה
" כריס " הוא אמר מעביר לי את הקצוות של השיער אחורה תוך כדי שהוא מלטף את פניי
איך אני משתגעת שהוא עושה את-זה
" תגידי משו" הוא אמר ממשיך לשחק לי בשיער
" תלך " מילמלתי לעברו אחרי כמה שניות
" לא" " הוא אמר ומיהר להוסיף " אני רוצה שנדבר "
" דבר " אמרתי מסתכלת עליו
" למה את לא מורידה את המשקפיים?" הוא שאל מושיט את עברו
" ל." התחלתי להגיד אבל הוא כבר הספיק להוריד אותן
" את בכית?" הוא שאל לחוץ " כן" מילמלתי
" אני מצטער ילדה " הוא אמר מקרב אותי אליו " באמת "
" אני אמרתי לה שזה לא היה בסדר " הוא אמר מקרב אותי אליו
" לא היה בסדר?" צעקתי מתרחקת ממנו
" איך אתה היית מרגיש אם אני הייתי מתנשקת אם תומר ועוד מולך?" אמרתי צועקת גורמת לכל הילדים להסתובב לעברנו
"זה כבר קרה " הוא מילמל ספק לעצמו ספק לאוויר
" אתה פשוט ילד" אמרתי " אתה יודע בדיוק מה היה שם"
"כבר אמרתי לך שאני מצטער" הוא אמר לוקח את התיק שלו והולך
" חם לי" ליה התלוננה " וכואב לי הראש" ממהרת להוסיף
" עוד לא התחלנו את המסלול וכבר את מתחילה להתלונן" רון אמר מתקרב לעברנו " היא התחילה עוד כשעלינו לאוטובוס" אמרתי צוחקת
" הוא עיצבן אותי ולך בכלל אין זכות לבוא ולהעביר עליי ביקורת " בקשר לזה.." הוא התחיל לדבר אבל היא קטעה אותו
" בקשר לזה ? אנחנו התנשקנו הייתי בטוחה שאתה אוהב אותי
שאתה הרגשת את אותם פרפרים בבטן את אותה הרגשה
ההרגשה המטומטמת הזאת , אפילו אתה לא יודע איך קוראים לה
כי אתה אף-פעם לא חווית דבר כזה
חברה אחת לא הייתה לך אני בטוחה בזה
מה אתה בכלל בא אליי? לך לכל הזונות שלך
הן מחכות לך שם בפינה " היא אמרה מצביעה לכיוון חבורת בנות שמסתכלות על רון וצוחקות " אני פשוט מרחמת עלייך "
" כמה חברה שלך מדברת ?" הוא אמר לי מתקרב אלייה
" הן מחכות אתה לא רואה?" ליה אמרה דוחפת אותו ממנה
" אבל אני רוצה " רון התחיל להגיד
אבל עצר לשנייה הוא התקרב אליה יותר תופס אותה
לא משאיר לה מקום לברוח " אותך" הוא אמר והתחיל לנשק אותה
" וואו " אמרתי ומחאתי כפיים
" ליה הזאת קרועה לו על התחת " תומר אמר מחבק אותי מאחורה
" אתה בא לשיר את השיר?" שאלתי אותו " שנשיר? " הוא שאל מושיט לי את היד והתחלנו לשיר
" ליה ורון לנצח שתי נשיקות במצח ליה ורון לעולמים שתי נשיקות בתחתונים "
" אין השיר הזה לעולם לא יימאס" אמרתי צוחקת
ליה ורון המשיכו להתנשק מתעלמים ממנו
" לא קלטו אה? תומר אמר " בוא נשיר יותר חזק " אמרתי והתחלנו לשיר שוב " ליה ורון לנצח שתי" התחלנו לשיר אבל רון קטע אותנו " קלטנו את המסר"
" אני שונאת אותך" התחלתי לחקות אותה
" שתקי " היא סימנה לי עם השפתיים
" אבל אני רוצה אותך " תומר התחיל לחקות את תומר
" אני שונאת אותך לך לזונות שלך הן מחכות לך שם בפינה "
המשכתי לחקות אותה
" אולי דיי " ליה אמרה מובכת
"קדימה שכבת י' אנחנו מתחילים את המסלול " עמית המדריכה
התחילה לומר " בואו " אמרתי והתחלנו ללכת
כל המסלול הלכנו אני תומר רון וליה צוחקים על משה
" איזה חנון " ליה אמרה " אין דברים כאלו " אמרתי צוחקת
" הוא אשכרה מדבר איתה על העצים פה " רון אמר מתחיל לחקות אותו " את יודעת אני אלרגי לעץ הזה "
" תוסיף גם את הנחירה שלו " אמרתי
" הנה הוא עושה את-זה בדיוק עכשיו " תומר אמר
והסתכלנו לעברם מתפקעים מצחוק
" את יודעת שאת יפה?" רון שאל את ליה
" לא אתה יפה" היא אמרה
" לא את" " לא אתה"
" תומר אתה יודע שאתה יפה?"
" לא את " הוא אמר קולט את הרמז
" לא אתה " " לא את"
" אני רואה שאנחנו מודל טוב לחיקו בשבילכם " ליה אמרה משלבת ידיים " ועוד איך" אמרתי צוחקת
בדיוק עידן עבר לידנו
" עידן בוא " רון קרא לעברנו " עזוב " הוא אמר מסתכל עליי וממשיך ללכת
" כריס הוא באמת אוהב אותך " רון אמר לי
" אני יודעת אבל עדיין " אמרתי
" אל תתייחסי אליה אני בעצמי לא מבין מה קרה לה" רון אמר מסתכל על מאיה שעברה לידנו
" לאן את רצה?" תומר שאל אותה
" מה- אכפת לך?" היא אמרה מעיפה מבט לעברי וממשיכה לרוץ
" את רואה " הוא אמר והוסיף " ככה היא אם כולם "
" עכשיו לכי דברי איתו " הוא אמר מושך אותי לעברו
" אני ידבר איתו כבר באוטובוס " אמרתי עוצרת
" מה שאת רוצה " הוא אמר " עכשיו לך הזנחת את חברה שלך" אמרתי דוחפת אותו לכיוון ליה
" היא צודקת " ליה אמרה בקול מתפנק מתקדמת לעברנו
" זה לא הזמן לקנא " הוא אמר מחבק אותה
" אתה חושב שאני מקנא?"
" ועוד איך" הוא אמר
" היי תומר " היא צעקה לעברו " אתה יכול לעזור לי בירידה
אני מפחדת "
" היי כריס " הוא צעק לעברי
" אני בעצמי מפחדת " אמרתי מתקשה לרדת
" תיזהרו " המדריכה צעקה במיקרופון
" טוב שהיא נזכרה " אמרתי עוצרת לשנייה
" תיזהרי " שמעתי מישו צועק לי מאחורה
אבל לא הספקתי לעצור והתחלנו להתגלגל אני ואותו ילד
עד שסלעים שהיו שם כנראה עצרו אותנו
" אאוצ'" אמרתי נאנקת מכאבים " את בסדר?" אותו ילד שאל אותי
" לא הרגל " אמרתי מחזיקה אותה
" כריס" שמעתי את עידן ליה תומר ורון צועקים מאחורה
" את בסדר?" עידן שאל מרים אותי ומשיב אותי על אחד הסלעים
" זה כואב" אמרתי מרימה את המכנס שהספיק להתלכלך מכל הדם
דווקא היום הייתי צריכה ללבוש טייצ' ועוד ארוך?
עידן הוציא בקבוק מים מהתיק שלו ושטף לי אותה
" תודה" אמרתי מסתכלת לעברו שמתי לב שאותו ילד שנפל איתי
כבר הלך , חבל רציתי להגיד לו תודה
" את יכולה ללכת?" עידן שאל אותי מעיר אותי ממחשבותיי
" מה קרה?" שושנה אמרה מתקרבת לעברנו
" נפלתי " אמרתי וניסיתי לקום אבל לא הצלחתי
" בואי " עידן אמר " אני ירים אותה" עידן אמר לשושנה
" זה בסדר" אמרתי " ליה תעזור לי ללכת "
" עידן זה בסדר" היא אמרה מתקרבת אליי
הוא התקרב אליי והרים אותי על הגב שלו מתעלם מדבריי
איזה חמוד הוא כל המסלול הוא הרים אותי
לא מוריד אותי פעם אחת גם בעצירות לא למרות שהיה לו קשה
" סוף סוף " ליה אמרה גוררת את עצמה לספסל שהיה ליד האוטובוס
" תודה " אמרתי לו " אני לא הייתי משאיר אותך לצלוע את כל המסלול הזה" הוא אמר מושיב אותי על הספסל
" אני מצטערת שכעסתי" אמרתי " זה בסדר ילדה " הוא אמר
מוציא מהתיק שלו מכנס טרנינג ומושיט אותו לעברי
" בשביל מה-זה?" שאלתי לוקחת את המכנס
" אני יודע שהוא קצת גדול אבל עדיף שתחליפי את המכנס שלך "
" תודה" אמרתי " תביני ילדה כל מה ששלי שלך " הוא אמר מתיישב לידי נשענתי עליו
" אני אוהב אותך כריסטינה בלט " הוא אמר מחבק אותי
I was so high I did not recognize
The fire burning in her eyes
The chaos that controlled my mind
Whispered goodbye as she got on a plane
Never to return again
But always in my heart
This love has taken it's toll on me
She said goodbye too many times before
And her heart is breaking in front of me
I have no choice cause I won't say goodbye anymore
I tried my best to feed her appetite
Keep her coming every night
So hard to keep her satisfied
Kept playing love like it was just a game
Pretending to feel the same
Then turn around and leave again
This love has taken it's toll on me
She said goodbye too many times before
And her heart is breaking in front of me
I have no choice cause I won't say goodbye anymore
I'll fix these broken things
Repair your broken wings
And make sure everything is alright
My pressure on her hips
Sinking my fingertips
Into every inch of you
Cause I know that's what you want me to do
This love has taken it's toll on me
She said goodbye too many times before
And her heart is breaking in front of me
I have no choice cause I won't say goodbye anymore