הכבשה בשירות המדינה

סליחה אבא, סליחה אמא, שמהקריזות שלי בעיקר אתם נפגעתם.

סליחה אחותי, סליחה אחי, שלא פעם זלזלתי בכם ובניסיון החיים שלכם.

סליחה לכל הכיתה שלי שהייתי כזאת כבדה ולא טרחתי יותר לארגן מפגשים כשהיה אפשרי.

סליחה לסניף שלי, שמאז שעזבתי את ההדרכה לא ביקרתי בו ופעלתי בו ועזרתי לו מספיק.

סליחה לצוות הדרכה שלי, על כל הפעמים שלא הגעתי ליצ''צים.

סליחה לו ולה, שוב, שהייתי עיוורת וחירשת וגרמתי לבלגן קטן.

סליחה למאור, שאני לא מתקשרת אליה מספיק בשביל לשאול לשלומה (ואל תדאגי, אני גם סולחת לך על זה).

סליחה לכל החיות שהפרעתי להם כשניקיתי את הכלובים שלהם (במיוחד לחמוסים, מתה עליכם חבר'ה).

מה שאני אוהבת ביום כיפור, זה ההשפעה שלו על אנשים. לא משנה כמה אנחנו מתנהגים כמו גויים במהלך השנה, ביום כיפור כולנו צדיקים.

סליחה לכם, הקוראים, שלא תמיד אתם מבינים על מה אני כותבת

וסליחה רחלי, שכמעט אף פעם אני לא נותנת לעצמי להיות אני.

תכתבו ותחתמו לחיים טובים.