הכבשה בשירות המדינה

כנראה שהשירות עשה לי משהו, כי הערב אני בעצמי ארגנתי מפגש כיתתי ובמקום לא אחר מאשר בביתי הקט. חוצמזה שבגלל שהוא קט אני נמנעת בדרך כלל מלארגן שם מפגשים.

בכל מקרה, מיטב חברותיי באו ויצא שראינו סרט בטלוויזיה (אמא: מה אתן עושות? אני: סתם רואות טלוויזיה אמא: אני מקווה שלא את האח הגדול לייב!) ולא שיש לי איזה שהיא תובנה עמוקה מהערב (כאילו, ברור שיש לי, אבל לא נאה לי לשתף אותה פה) אלא סתם, היה כיף כזה. משהו ספונטני שלא קורה הרבה.

ובנימה שונה בתכלית-

אתה,

מושך לי בצמה,

אבל זה לא כואב

רק מעצבן.

אתה,

מתנהג קצת כמו ילד,

אבל זה לא מעצבן

רק כואב.

אתה,

צריך להפסיק-

למשוך בצמות.

להתבגר ואולי גם

לחיות.

רחלי.

(שחזרה לשורר?)