הכבשה בשירות המדינה

הגעתי למסקנה שכדאי שאני אעדכן לפני שאני אשכח גם את השם משתמש והססמא של הבלוג הזה וחבל.

נו, אז מה שלומנו חברים? אני מנסה לזכור מתי הייתה הפעם האחרונה שעידכנתי ואני כל פעם מגיע לתשובה הלא מספקת- "ממזמן" לפיכך התכנסנו פה להשלמת פערים:

המלחמה חלפה עברה לה (אנחנוניצחנו, כמובן) ועם זאת פעמיים השבוע נשמעה אזעקת "צבע אדום" אצלינו בקיבוץ, אני כבר פיתחתי גישה קצת מסוכנת שעקרונה הוא "גם ככה אין לי מקום מוגן בחדר ככה שאני לא צריכה לרוץ" וכשהצבע אדום התנגן לו ברבע לשבע בבוקר אני מצאתי לי מקום מוגן מתחת לפוך. לכוחותינו שלום.

הספקתי לבקר בערד (הו הו כמה שאמא לא אהבה את זה) ולחפש לי עוד שנת שירות לאומי, והאמת שמצאתי וגם סגרתי (ביום רביעי, ישתבח שמו), רק נשאר לי לעשות ביקור כזה לבדוק שהעבודה מתאימה לי (ושאני באמת מתאימה להם) וכדו' ובכך לאשר סופית את היותי בת שירות (#2) במרכז להעמקת יהדות בערד.

כמו-כן, עד כה הייתי גם בחתונה של חברה, לידה של חולדה ועצרת להורדת גשמים.

אה-הא! גם היה טיול של בנות שירות בקיבוצים. מיותר לציין שהיה מגבש ומהנה ושאני בטטה שלא מסוגלת לטפס על הר.

נו, זה בערך הכל לא?

שבת שלום.