דיברתי עכשיו עם אותו אחד שפגע בי כל כך, אחרי שכל כך הרבה זמן לא דיברתי איתו.
נכון, אחרי שהוא השאיר אותי מדממת הוא ניסה להתקשר כמה פעמים, אבל בכל פעם אטמתי את האוזניים ואת הלב אז זה לא ממש נחשב, והפעם, הפעם אני הייתי זאת שהתקשרה.
ביום שישי ניפגש, נדבר ואני אצא משם חזקה יותר.
אני אספר לו על הפגיעה הראשונה, איך הוא גרם לי להאמין שהוא אוהב אותי ובעקבות כך גם אני קצת קצת התחלתי להתאהב בו, ועוד בתקופה שכל כך לא הזמנתי את זה. ואז איך הוא משך ידיו מכל העסק והתנהג כאילו הוא תמיד היה סתם "ידיד".
אני אספר לו על הפגיעה השניה, איך אחרי שהסברתי לו שנפגעתי הוא מצא לנכון לרצות את חברה שלי לחדר וכשהיא סירבה לו (כמובן שהיא סירבה לו רק אחרי שהיא חשבה על זה, רצתה את זה ובסוף החליטה שהיא צעירה מידי, אני אף פעם לא הייתי גורם מבחינתם) הוא התקשר אלי כדי לבכות.
אני אספר לו על הפגיעה השלישית, זאת שאני לא רוצה שתגיע אלי.