בואו ואגלה לכם סוד.
ישנם 2 סוגי לחץ:
לחץ אחד הוא לחץ טוב, חיובי, לחץ ממלא דברים שאתה צריך להספיק לעשות כי זה דברים שאתה בחרת לעשות, דברים שאתה אוהב, דברים שממלאים אותך בסיפוק ובסוף יום שניה לפני ההירדמות אתה משחזר מה עשית היום ומחייך, כי זה מה שאתה רוצה לעשות, ולא מה שאתה חייב.
הסוג השני הוא הסוג השחור, המדכא, השלילי. לחץ מדברים שנכפו עליך לעשות, שלא באמת אכפת לך מהם, בא לך למות רק מהמחשבה עליהם.
מכתיבת פוסט כזה מתחייב שאני נתונה לסוג הלחץ השני. הסוג שגורם לי לרצות להישאר במיטה כל היום, מדכא לי את התיאבון (למרות שהיום באמת אכלתי בצורה בריאה. כלומר- אכלתי) ובעיקר גורם לי לרצות להקיא.
הבאסה זה שזאת לא הפעם הראשונה, כל פעם אני מרביצה לעצמי שאני לוקחת על עצמי כאלה מחוייבויות של בית ספר וכל פעם אני לוקח על עצמי מחויבויות כאלה מחדש, אני אף פעם לא לומדת. הנחמה היחידה שלי היא שכרגע זאת באמת הפעם האחרונה.
אוף.