לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכבשה בשירות המדינה


הכבשה כבר לא בשירות לאומי, זהו סיימה. עכשיו היא עובדת (מקווה שלא יפטרו אותה) ונכנסת לחיים. לימודים, זוגיות. מה שבא ברוך הבא.

Avatarכינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

הארה.


יגאל.

זה היה השם שלו. זאת אומרת, עדיין קוראים לו ככה, אבל זה השם שמלווה אותי כבר הרבה זמן.

חלק יבינו את הפוסט הזה, חלק לא. חלק יתפסו את הראש ויגידו "איך לא קלטתי" וחלק פשוט לא קוראים פה.


זה היה בקיץ שבין י''א לי''ב. לצורך העניין נדבר על זוג אחר, רינה ובנימין.

אז כמו שאמרנו, זה קרה להם בקיץ שבין י''א לי''ב, הם נפגשו ולגמרי היה קליק באויר. כמו בסרטים שרואים דמות אחת חיה את חייה, ואז דמות אחרת חיה את חייה ואז הם נפגשים והם פשוט חיים ביחד את חייהם וזה הכי טבעי והכי קשור בעולם.

אבל כמו בכל סיפור הוליוודי גם כאן מגיע איזה שהוא חלק שהורס ומקלקל, חלק שהוא חלק מהדרך אבל עדיין (ואולי אף פעם) לא ברור למה הוא היה צריך להיכנס לשם מלכתחילה. החלק היה באשמת רינה, היא פשוט התקפלה ונתנה להגיון הלגמרי יותר מידי רציונלי לשטוף אותה וגרמה לקצר בתקשורת שגרם לסדרת אירועים מצערים שבסופו של דברים כולם יצאו עצובים מהם.

בתכל'ס, זה הכל באשמתה.

אבל אנחנו לא פה בשביל להפנות אצבע מאשימה, אנחנו פה בשביל האמת.

והאמת היא שרינה לא ידעה את חומרת הקצר שהיא גרמה לו, היא הניחה שזו סתם נפילת מתח והכל כרגיל. אבל הכל לא היה כרגיל.

בהמשך בא מפח נפש ואכזבה, כמו בכל סרט הוליוודי. והרבה בלבול על דברים שלא ברור איך הם הגיעו להיות מה שהם.

או במילים פשוטות יותר, בנימין מצא חברה אחרת.

ופה נגמר חלק א' של הסיפור.

וברגעים אלו, שאני כותבת את הסיפור הזה, אני מבינה לאט לאט מה המטרה של החלק המקלקל, מה היעוד של הוירוס.

זאת אני שלא הייתי מוכנה. אלמלא אותו הוירוס הדברים היו מתגלגלים כמו שהוכתב להם, אבל בי לא הייתה את הבגרות הדרושה. סליחה, ברינה לא הייתה הבגרות הדרושה.

 

אז לסיכום- חלק א' נגמר באכזבה לרינה ואהבה (האמנם?) חדשה לבנימין.

 אבל אחרי הכל, זה סרט הוליוודי, וחוץ מלהורות על האמת סרטים הוליוודים צריכים גם להיגמר בסוף טוב, לא?!

 

ובכן, הסוף אמנם טוב, אבל ככל הנראה לא לכולם. בנימין נפרד מחברתו!

בהמשך למקרה הצפוי והלא צפוי כאחד הזה, וגם, כדי לחגוג את תחילתה של השנה החדשה רינה החליטה ללכת עד הסוף עם האמת שלה ולעשות סוף לסיפור השביר הזה. היא כתבה מכתב לבנימין ובו הסבירה את סדר הדברים לפי ראות עינה, לקח יום שלם, אבל בסופו של דבר רינה ובנימין דיברו ואותו חלק קטן, החלק המקלקל, המקל בגלגל- נחשף. התנצלויות נאמרו ואור בהיר שטף את העניין ואיפשר לדברים לחזור לאותה נקודה מהם הם נפסקו.

 

מכאן יש סדר מסוים לדברים שמי יודע מתי יקרו ואם יקרו, אולי יצוץ עוד מקל, אולי הגלגלים ישומנו, אבל מוסר השכל אחד יוצא מכל הדרמה שהוצאתי כאן- אין דבר טוב יותר מהאמת.

 


שתהיה שנה של אמת. כי האמת היא הבסיס לכל.

נכתב על ידי , 28/9/2008 23:35   בקטגוריות אהבה ויחסים, סיפרותי, שחרור קיטור  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

"פחות ועדיין, עדיין פוגע
זה בא והולך אתה יודע
כואב כשאני, כואב לי כשאתה
זה כואב כשאתה נוגע"

 

("פחות אבל כואב")

 

עריכה: דיברתי עם חברה וגיליתי שאני רוצה אבל זה לא הגיוני. מבחינתי לא אכפת לי לעשות דברים לא הגיוניים אבל לא בטוח שמבחינתו זה בסדר.

ריבונו, תעשה סוף לעניין הזה אחת ולתמיד. ושפעם אחת, הפעם, יהיה סוף טוב. אני ממש רוצה סוף טוב.

 


 

נכתב על ידי , 27/9/2008 22:43  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עייפות בלתי מוסברת, פיק ברכיים לא מובן


אל תשאלו אותי למה, אבל כשבאתי לחשוב על כותרת לפוסט עלה לי השיר הזה שלמדנו פעם ביסודי "עייפות בלתי מוסברת, פיק ברכיים לא מובן, זו שעה שלא חוזרת לעולם -אבל, בליבךאתה יודע, שמעבר לפינה, התחלה חדשה ממתינה. אחרי החגים יתחדש(?) הכל, יתחדשו ויבואו ימי החול, האביב והסתיו, המטר והאש (??) גם אתה, גם אתה תתחדש."

ונשבעת לכם שזה לא מועתק משירונט, הכל מהראש החולני שלי (מה שמסביר את סימני השאלה שבסגריים, "המטר והאש"? אני צריכהלזכור לבדוק את זה).

 

בכל מקרה, שבוע טוב עבר על כוחותינו, יום ראשון יום עיון בקיבוץ שאין להזכיר את שמו (אבל נזכיר בכל זאת- בארות יצחק), ואחר כך טיול לעיר שבכלל לא קיימת, פתח תקוה (בחיי, תחפשו באתר של אגד "פתח תקוה" ותראו בעצמכם) שם נמצא אחיין שלי בעיקר ואחותי ובעלה בין היתר. ביום שני נסעתי לאשקלון בחיפוש אחר מוצא שכנראה יצא מהאופנה- הפוקטים של העין השלישית. אם למישהו יש את היצור הזה והוא מעוניין להיפטר ממנו, הוא מוזמן ליצור איתי קשר.

ביום שלישי יצאתי לעת ערב לסייר קצת בקיבוץ, וגיליתי שזאת הפעם הראשונה שאני ממש מטיילת בקיבוץ, ולא עושה את המסלול הקבוע שלי דירה-חדר אוכל-עבודה. אחרי שמצאתי פינה חמודהישבתי לקרוא קצת משירי רחל (קניתי קובץ שירים בסטימצקי ערב קודם) והיה ממש תרבותי מצידי.

ביום רביעי קיבלתי הודעה משמחת שכנראה המרחק לא מספיק בשביל שאני אפרט את תוכנה פה, בואו רק נגיד שעכשיו אני ממש מרגישה הקלה ואפשרויות חדשות נפתחו בפניי. סתם, במקרים כאלה רק ה' יכול לעזור לי, אני יותר למלמ''ית מנחום ז''ל.

יום חמישי השותפה נסעה מוקדם הביתה אז אני והקומו עשינו ערב סרט (וקניתי לה שוקולד!) והלכנו לישון בתשע בערב

Party!!!

 

זה היה השבוע שלי בשישים שניות. בערך. לא בדקתי.


אני נורא רוצה לשים כאן תמונות של החיות שלי אבל אני עצלנית מידי בשביל להעביר אותם מהפלאפון למחשב, מה גם שאני כבר מתה ללכת לישון ועדיין לא ארזתי...

אז לילה טוב אנשים יקרים ואל תשכחו לשים כובע ולשתות הרבה מים!


עריכה:

והרי המילים המקוריות-

 

עייפות בלתי מוסברת.
פיק ברכיים לא מובן
צל שרב על כל הדרך,
ואבק לבן
אבל עודך משווע
לגשמי ברכה
עוד רחוקה מנוחתך

אחרי החגים יתחדש הכל.
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה,
גם אתה,
תתחדש.
(נעמי שמר, "התחדשות")

 

נכתב על ידי , 20/9/2008 22:18   בקטגוריות ת''ש  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,259
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכבשה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכבשה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)