טוב, כמו שאמרתי בעריכה, פשוט א-י-ן לי זמן לכתוב פרק

(אבל מוזה יש לי, אל תדאגו ) לכן אני פשוט העליתי

את הוואנשוט הזה.כתבתי אותו עוד ביולי/אוגוסט (לזא זוכרת )

והוא יצא לא משהו.

אבל עדיין-הרי יהיה לכן מה לקרוא, לא?? XDD

שיר מתאים.

בקריסמס הקודם

ביל ישב על הכורסא מול החלון, מביט על השלג שירד ללא הפסק.בחדר היה חמים ונעים, למרות שבחוץ השתוללה סערה רצינית והטמפרטורה היתה מתחת לאפס.הרעשים של מכשיר החימום הידהדו ברחבי החדר שהיה מרוהט ביוקרה.

ביל חייך חיוך קטן, נזכר באירועי שנה שעברה.למרות שאם הוא הוא היה נזכר בהם לפני איזה 10 חודשים, היתה מופיעה על פניו הבעה עצובה וכל מצב הרוח שלו היה הולך לעזעזל.

והינה, עכשיו, ביל קאוליץ בן העשרים טבע בזכרונות של קריסמס הקודם, שבהחלט לא נתן לו אושר.

ביל נכנס בקיפוצים לחדר האוכל של המלון.

"מה אתה פתאום כזה מאושר היום?"-שאל טום בעייפות

"כי מחר קריסמס"-ענה ביל באושר

"ו..?"-שאל טום בחוסר עניין

"נו ואמורים לשמוח, זה מובן מאליו!"-אמר ביל בטון תמים

"לא נראה לי שמישהו יכול לשמוח אחרי שנודע לו שיש לו היום 3 ראיונות, בכל אחד מהם עוד מצטלמים ועוד חזרה בערב.וזה עוד כשרוצים ללכת לחגוג במועדון!"-רטן טום

"את מה לחגוג?"-שאל ביל בטפשות

"את קריסמס יא'ראש בטטה!"-אמר טום והסתכל על ביל כמו על חייזר

"אהה..אז אולי נבטל את החזרה?"-שאל ביל

"רק אם דיוויד יסכים, ולא נראה לי שהוא יוותר לנו"-נאנח טום

"כבר נראה"-אמר ביל והלך לקחת אוכל

הם התיישבו ליד השולחן כדי לאכול את ארוחת הבוקר, כשלפתע שתי בחורות נכנסו אל חדר האוכל שהיה כמעט ריק.

לאחת מהן היה שיער בלונדיני חלק והיא לבשה חולצה לבנה שעליה היה מצוייר עץ אשוח ומעל ז'קט מג'ינס לבן.היא לבשה סקיני ג'ינס לבן ונעלי בובה לבנות עם אבנים קטנות בצד של פומה.לשניה היה שיער שטני גלי.היא לבשה חולצה שחורה שעליה היו רשומות כמה קללות עסיסיות באנגלית, ומעל זה ז'קט ג'ינס סטנדרטי.היא לבשה מכנסי ג'ינס שהתרחבו מהברך.היא נעלה נעלי ספורט שחורות עם פסים בצבע זהב.שתיהן חייכו חיוכים כובשים.

"כוסיות"-לחש טום ומיד הוסיף בקול חזק-"הי, בנות, רוצות לשבת איתנו?"

"אין בעיה"-ענתה הבלונדינית בשמחה.חברתה שלחה לה מבט מעוצבן אך עדיין התיישבה מול השולחן בו ישבו הקאוליצים וחברתה.

"אז איך קוראים לכן?"-שאל ביל.טום תקע בו מבט מאיים אך שתק.

"לי קוראים קיילי"-ענתה הבלונדינית.

"ולי סמנתה"-ענתה חברתה בחוסר חשק.

"אז מה אתן עושות פה כל כך מוקדם?"-שאל טום

"יש לנו היום מוקדם בבוקר צילומים"-ענתה קיילי.טום וביל הסתכלו עליה במבט שואל.

"אנחנו דוגמניות"-סיננה סמנתה

"אהה"-אמר ביל וחייך חיוך מבוייש

"לאיזו חברה אתן מצטלמות?"-שאל טום

"שאנל"-ענתה קיילי בגאווה

"שאנל?!"-ביל כמעט נחנק מהסלט

"כן, שאנל"-התלהבה קיילי

"וואיי אבל רק דוגמניות על מדגמנות אצלהם!"-נדהם ביל

"אבל זה מה שאנחנו"-אמרה קיילי וחיוך ענק עלה על פניה-"והכל זכות זה שCOSMOPOLITAN הצרפתי שם תמונה של שתינו בשער!"

"וואו"-זה כל מה שהיה לביל להגיד

"מכירות את הלהקה 'טוקיו הוטל'?"-שאל לפתע טום

"שמעתי עליהם"-אמרה סמנתה-"אבל אין לי מושג איך הם נראים ובכלל אף פעם לא שמעתי שירים שלהם"

"כל הקטע שאנחנו הם הסולן והגיטריגסט, טום וביל קאוליץ.אגב, אני הוא טום וביל הוא אחי התאום שיושב כאן לידי"-אמר טום בגאווה

"אז אתם גם מפורסמים, לא?"-שאלה קיילי

"כן, ויש לנו היום יום עמוס בצורה לא נורמאלית.מקווים שלפחות יהיה לנו ערב פנוי כדי ללכת לאיזה מועדון ולחגוג את קריסמס"-אמר ביל ונאנח

"אגב, אפשר את הטלפונים שלכן?"-שאל טום

"כמובן"-ענתה קיילי

היא רשמה לטום על דף את הטלפון שלה.גם סמנתה רשמה את המספר שלה, למרות שניתן היה לראות שהיא עושה את זה בחוסר חשק גלוי.

"אמ..אולי תרשמו גם לי?"-שאל ביל.טום ירה בו מבט שאמר 'איזה חוסר טאקט!'

קיילי חייכה חיוך מנצח ורשמה גם לביל את הטלפון שלה.סמנתה תלתה בה מבט מאיים וגם רשמה את מספר הטלפון שלה.

"תודה"-אמר ביל.לפתע הטלפון שלו צילצל.על המסך היה רשום 'דיוויד'.

"דיוויד"-הוא נאנח וענה על הטלפון.

"ביי בנות, כבר נתקשר אליכן"-אמר טום וחייך חיוך כובש בזמן שביל דיבר עם דיוויד בטלפון.

*אחרי הראיון האחרון*

"דיוויד אולי נבטל את החזרה היום בערב?אתה יודע, קריסמס.."-התחנן ביל

"מחר קריסמס?!"-נדהם דיוויד.כולם הסתכלו עליו במבט של 'וואט דה פאק?!'

"כן"-אמר ביל והסתכל על דיוויד בחשד.

"אז ברור שמבטלים את החזרה!"-אמר דיוויד בלחץ אחרי שראה את המבטים שתלו בו.

"יש!טום בוא נתקשר לקיילי וסמנתה שיבואו היום איתנו כדי לחגוג.אה, ואני יהיה זה שמתקשר לקיילי"-אמר ביל וחייך חיוך מרוצה, שהתרחב עוד יותר במראה הבעת פניו של טום.

במועדון:

טום, ביל, קיילי וסמנתה נכנסו למועדון המפורסם.הכל היה מקושט בענפים מעצי אשוח וכל מיני קישוטים של קריסמס.באחת הפינות עמד עץ אשוח אמיתי.

"יאללה לחגיגה!"-התלהב טום והתיישב ליד הבר.ביל וקיילי מיהרו אחריו.סמנתה רק הסתכלה עליהם במבט מוזר והלכה לרחבת הריקודים.

כמובן שהם שתו לא קצת במסיבה, ואחרי כארבעים וחמש דקות טום כבר גרר לשירותים בלונדינית עם חזה ענק.

ביל וקיילי צחקקו למראה הבלונדינית ההיא שהתנדנדה וכמעט נפלה בכל צעד שעשתה.אבל טום המשיך לגרור אותה, כשהוא בעצמו לא מי-יודע-הכי-יציב.

"רוצה לרקוד?"-שאל ביל

"כמובן"-חייכה קיילי והלכה יחד עם ביל לרחבת הריקודים.

אך ברגע בו הם הגיעו לרחבת הריקודים, השיר התחלף לשיר סלואו.

ביל הניח את ידו על מותנה של קיילי והיא הניחה את ידה על כתפו של ביל, מחייכת חיוך מדהים.עם כל דקה שהם רקדו ביל הרגיש שהוא פשוט נמס מחיוכה הכובש.הוא כבר התקרב אליה כך שכבר יכל להרגיש את נשימותיה על פניו, אך אז הסלואו הרגוע התחלף בשיר טכנו מהיר וביל נאלץ להתרחק מקיילי ולרקוד את הריקוד הקיצבי.לפתע עלה במוחו רעיון.

"בואי נצא רגע החוצה, נורא רועש כאן"-הוא צעק לקיילי כדי שתשמע אותו

"אוקיי"-היא צעקה בחזרה ויצאה יחד איתו למועדון.

הם יצאו לרחוב השומם.ירד שלג חלש שהצטרף אל הערימות הלבנות שהיו בכל מקום.למרות שהרחוב היה ריק לגמרי, בכל החלונות היה אור.בחלון אחד ילדים פותחים מתנות ליד עץ אשוח, בחלון אחר זוג צעירים מתנשקים בלהט.ביל הרגיש צביטה בלב כשראה אותם.

'למה דווקא אני תמיד צריך ליהיות לבד?!'-הוא חשב לעצמו.

קיילי בינתיים התיישבה על אחד הספסלים.

"קר לי"-היא אמרה

"גם לי"-אמר ביל והתיישב לידה.

הוא התקרב אליה וסובב את ראשה אליו.היא יכלה להרגיש את נשימותיו.שפתיו רפרפו על שפתיה.ואז הוא נישק אותה נשיקה עדינה, שהיתה נעשית צרפתית לולא קיילי לא היתה מתנתקת מביל.

"למה?"-הוא שאל אותה בקול חלש.

"כי..כי..כי-אני-לא-מרגישה-אליך-כלום-ביל"-היא מלמלה במהירות

"מה אמרת?"-שאל ביל שלא הבין כלום ממה שאמרה

"כי..א-אני לא מ..מרגישה אליך כ..כלום, ב..ביל"-היא גמגמה והשפילה את ראשה.

ביל קם במהירות והלך כמה שיותר רחוק מאותו ספסל, אומלל ומאוכזב עד עמקי נשמתו.

-

ביל קם מהכורסה, מסתכל על עצמו במראה.

'נראה בסדר'-ביל חייך לעצמו.

לפתע נשמעה דפיקה בדלת.ביל רץ לפתוח את הדלת.ברגע בו הדלת נפתחה, סמנתה קפצה על ביל בחיבוק.שפתיהם נפגשו.

"כבר חצי שנה יחד, הא?"-אמר ביל לאחר שהם התנתקו.

"עד כמה שזה מגניב שאנחנו חוגגים חצי שנה ביחד בדיוק בקריסמס, הא?"-אמרה סמנתה עם חיוך חולמני

"אבל אנחנו מכירים בדיוק שנה מהיום הזה"-אמר ביל

"כן, רק הייתי קצת..אממ.."-היא לא סיימה את המשפט והסמיקה.

"לא נורא, העיקר הוא שהישתנית ושאנחנו ביחד וששום דבר לא יפריד ביננו"-אמר ביל בקול מעודד.

"אני אוהבת אותך"-אמרה סמנתה, מסתכלת לתוך עיניו של ביל.

"גם אני אותך"-אמר ביל ומשך את סמנתה לנשיקה צרפתית לוהטת.

כפי שאמרתי, הוואנשוט לא יצא משהו ._.

אבל הוא עדיין די נחמד, לא??

וגם השיר חמווד ^.^

אז קיצור תגיבו-כי באמת קשה לרשום את פרק 5

וזה לא בגלל שאין לי מוזה, כי יש לי, פשוט ממש קשה לבטא

את זה

אבל זה ברור שאני אעלה את פרק 5 במקום עוד וואנשוט :)

אז אני חוזרת שוב-תגייבוווווווו D=