פרק 2: תיק ושיכחה

- ביל, אל תידחף. השמנת. דוב. –רטן טום בהיותו יוצא מהמכונית.

- אני דוב?! –התעצבן ביל- סתכל על עצמך יא חזיר. חושב שמאחורי האוהלים שלך לא רואים כלום? אז אתה טועה. דרך אגב..

- שוב מתחיייייייייייייל –משך טום ונגרר לסטודיו, משאיר את ביל להרצות לאנשים העוברים שלא הבינו כלום. חלק פשוט עקפו אותו, חלק סובבו את האצבע ליד הראש, והיו כאלה שצילמו אותו ונקרעו מצחוק. כשביל סוף סוף הבין שאחיו לא נמצא לידו, הוא לקח את התיק ורץ לתוך הסטודיו.

- נו, זהו. עכשיו אתה תחטוף אצלי. –ביל רץ לעבר טום ובכל הכוח הרביץ לו עם התיק בראש. טום נפל.

- אתה בסדר?! מפגר...

ביל עוד פעם החטיף לטום, רק הפעם בבטן. באותו רגע גוסטב וגיאורג רצו לכיוונם.

- ביל, מה איתך? –שאל גיאורג. הוא וגוסטב היו לגמרי מופתעים.

ביל החטיף עם התיק לגיאורג, ורצה להחטיף גם לגוסטב, אך טום תפס אותו. ביל ניסה להשתחרר, אבל אז נרגע והסתכל בהפתעה על הבנים.

- מה איתכם? טום, אתה יכול לשחרר אותי, כואב לי.

- כדי שעוד פעם תחטיף למישהו עם התיק, כה?- ענה טום בעוקצנות

- מה אני? החטפתי למישהו פה עם תיק?- הוא הסתכל בהפתעה על שאר חברי הלהקה, ולפי הבעות פניהם הבין את התשובה על שאלתו.- אבל מתי? אני לא זוכר כלום.

- כרגע ביל. מה יש לך, אמנזיה? –שאל גוסטב בתימהון.

- אין לי שום אמנזיה. הכל איתי בסדר...

- רוצה להגיד, שאצלך זה הרגל להחטיף לאנשים עם תיק? –שאל טום, עדיין לא עוזב את אחיו.

- זה.. פשוט.. נו, התחלתי לראות כל מיני סיוטים ואני מתנהג ממש לא כמוני. אני לא יודע מה קורה איתי, אבל שמתי לב שלפעמים אני לא זוכר כמה מהדברים שעשיתי קודם.

- רוצה עצה? –אמר טום בעודו עוזב את ביל- לך לרופא.

- כמובן –ענה ביל והסתכל על פניו של טום. הם העידו שטום לגמרי רציני ולא מתבדח כמו כרגיל.

הם נגררו ליוסט, מחכים לעוד יום מלא בחזרות והקלטות.

___________________________________________________

אני יודעת שעדיין שום דבר לא ברור בהתחלה, אבל החל מפרק 6 תתחילו להבין דברים

תובותישנס?