אני נורא נורא מצטערת שדי הרבה זמן לא היה עידכון, פשוט נשבר המודם והיה צריך לחכות עד שבת בערב שיבוא טכנאי ><"

אז קבלו- 2 פרקים של "הילדה" ;]

______________________________

פרק 3: שכנה?

את השקט בבית הפר צילצול בדלת.

- טום, לך תפתח ת'דלת –צעק ביל מהאמבטיה. התשובה היתה רק שקט. – טום!!!!

שום תשובה.

- חכה חכה אצלי. אני עוד אגיע אליך, ונראה מי הוא החכם בסוף.

ביל פתח את הדלת והרים את גבותיו. בדלת עמדה נערה בת יותר מ-15. שערה השחור הגיע כמעט עד מרפקיה. עיניה הירוקות הביטו בו במבט כל כך חודר, שביל חשב שהיא הולכת לחורר אותו במבטה.

- אמ.... באת לטום? –שאל ביל. הוא חשב שהיא עוד "נערה ללילה".

- הוא בבית? –שאלה הנערה בפחד

- לא יודע. טום!!! –לא באה שום תשובה. - כנראה לא. את יכולה לבוא מאוחר יותר.

- לא, תודה. בעצם באתי אליך. –היא שוב הסתכלה על ביל במבט חודר.

- אלי? –ביל נדהם. – אנחנו מכירים? או שאת רוצה חתימה?

- אני לא צריכה את הקישקושים שלך. –קולה נעשה לפתע כועס- אני יכולה להיכנס? –היא שאלה בקול רך יותר, מחייכת במתיקות.

- המ.. כן, כמובן. –ביל הכניס את הנערה לבית- איך קוראים לך? למה את צריכה אותי?

- קוראים לי מילי. –היא חייכה שוב פעם חיוך מתוק- באתי בשביל.. בשביל... בשביל להכיר את השכנים.

התשובה המהוססת של מילי גרמה לביל להיות יותר פיקח.

- אז אנחנו עכשיו שכנים?! טוב. שמח שהכרנו, מילי. יש לך שם ממש יפה

- לאמא שלי היה שם עוד יותר יפה: מלטריסה [לקרוא: MELATRISSA] . שמעת אותו אי פעם?

- לא –נידנד בראשו ביל. גבותיה של מילי הורמו. כשהוא ראה את הבעת פניה, הוא שאל:

- הייתי צריך?

- לא, לא... –אמרה מילי, מעיפה ממנו את מבטה- טוב אז.. אני כבר צריכה ללכת. היה נעים להכיר.

- גם ל... –עיניו של ביל גדלו למימדים מפחידים כשמילי פשוט נעלמה. – לאן היא נעלמה? או שזה עוד סיוט?

פרק 4: נעלמה

- פיו, בקושי התנערתי! –טום נכנס הביתה

- איפה היית? –שאל ביל, ממשיך לקרוא איזה מגזין.

- ברחתי ממעריצה. איזו פרה! כמה שלא הסברתי לה שאני לא יכול לצאת איתה, והיא פשוט לא הקשיבה. נדבקה. הייתי צריך לברוח ממנה חצי שעה!

- רואה שהתנערת ממנה –אמר ביל, ממשיך לקרוא את המגזין.

- איזה דבר מעניין קראת שם, אם אתה אפילו לא מרחם על אח שלך?

- למה אני צריך לרחם עליך? אתה בעצמך בחרת האימידג' של המאצ'ו, אז תישא בתוצאות. –אמר ביל עם זילזול בקולו

- ממש מצחיק. –התרגז טום וזרק על אחיו כרית. ביל תלה בו מבט מעוצבן. –מה?

- לא, סתם... דרך אגב, הכרתי היום את השכנה החשה שלנו, מילי.

- ממ... שם יפה. היא יפה?

- נו, איך להגיד לך... זקנה פוזלת עם רגליים עקומות –ענה ביל בהומור

- באמת?

- אהא –ענה ביל, עדיין שקוע במגזין

- נו, אז אני אלך לישון

- אוקיי

כשדלת חדרו של טום נטרקה, ביל קפץ מהספה ורץ לרחוב. אחרי שהוא בדק את כל הבתים בסביבה, ביל הבין שרימו אותו. אף אחד בעזור לא מכר את הבית שלו, זאת אומרת, שמילי פשוט לא יכלה לעבור לגור באותו אזור. אז למה היא באה אליו? דווקא אליו. מי היא בכלל? בטוח לא מעריצה. ביל נזכר איך היא הגיבה כשהוא שאל אותה אם היא רוצה חתימה. איפה לחפש אותה עכשיו? רגע, סטופ. למה הוא צריך אותה? למה הוא רוצה לראות אותה? היא יפה, אבל ביל לא הרגיש שום רגש בפגישתו איתה. אבל משום מה היה נדמה לו שהיא יודעת משהו. הרי היא לא סתם באה אליו. היתה לו הרגשה שהיא האשמה בכל הדברים המוזרים שקרו לו בזמן האחרון. מאיפה באה ההרגשה הזאת? הוא לא ידע, אבל האמין לה.

עם המחשבות האלה הוא הלך דרך כל השכונה לביתו.

________________________

עדיין לא מבינים כלום, נכון?

לא נורא, לא נישאר עוד הרבה זמן שתבינו-בפרק 6 ^^

פרק 5 יעלה בלי פרק 6 כי בפרק 6 העיניינים מתחילים להתחמם ;]

נטלי ושני