פרידה+פרידה=שיכחה

"ביל למה לא אמרת לי שאתם נוסעים לסיבוב הופעות של 3 חודשים?!"-צרחה ג'יני לשפורפרת

"כי כך!!את לא מבינה שרציתי רק לטובתך ואת זוכרת טוב מאוד שלקחת את זה קשה בפעם הקודמת!"-רתח ביל

"ועכשיו אני אקח את זה קשה יותר!!"-ג'יני צרחה כל כך חזק שביל הזיז את השפורפרת 10 סמטימטר מהאוזן ועדיין שמע את הצרחה ממש חזק.

"הי ג'יני תרגיעי רק רציתי שלא תיקחי את זה קשה.."-התחיל ביל בקול חלש.

"וכל פעם תגיד לי כך?!הא?!זה כך כבר המון זמן!אני בכלל לא מאמינה באהבה ממרחק!"-ג'יני המשיכה לצעוק בקולי קולות

"אז את מתכוונת להגיד ש.."-התחיל ביל בקול רועד

"כן, אנחנו נפרדים וזה ס-ו-פ-י!ואני גם לא מתכוונת לחזור אליך!"-צעקה ג'יני וטרקה לביל בפרצוף.

לאחר שבוע וחצי:

ג'יני עמדה על הגשר, מסתכלת על נהר הסיין.השעה היתה כבר חצות.אורות הפנסים השתקפו במים השחורים של הנהר.פה ושם עברו אנשים בודדים, לפעמים אפילו זוגות מאוהבים.נשבה רוח קלילה, רוח אביבית.פריז הלילית הציגה את תפארתה לכולם, חוץ מג'יני.

הדמעות נפלו אחת-אחת על האבן הקרה.ג'יני הביטה בנהר המתפתל מתחתיה.מבטה היה עצוב ומתוסכל.

'למה זה קורה דווקא לי?!מה אני, עז?!'-חשבה ג'יני

היא ירדה מהגשר, מטיילת בפריז הלילית.היא עברה בין סמטאות ורחובות ראשיים, בין מועדונים ומסעדות יוקרה.

לפתע היא הבינה שבל מקרה הם לא יחזרו, שאולי היא אפילו לא תראה אותו יותר.היא לא צריכה לבכות עליו כל החיים.שבוע וחצי בהחלט הספיקו לה מעל הראש.

היא מחתה את הדמעות מפניה, מעיפה מעצמה את כל העצב והדיכאון שהצטברו בתוכה בזמן האחרון, ליתר דיוק בשנתיים האחרונות בהן היא היתה חברתו של ביל.

ג'יני נכנסה לאחד מהמועדונים המפורסמים בפריז, מחייכת חיוך מתוק.

לאחר חודש:

"בי מאמי"-אמרה ג'יני במתיקות, מנשקת את פייר ונכנסת לדירתה ,היא שמחה כי הכירה חבר חדש אבל למען האמת כבר שכחה מביל,זאת אומרת לא שכחה בלב היא שכחה בראש.

ביל נכנס לסוויטה מותש ועייף ,בחדר כבר חיכה לו טום מאורגן ולבוש פיג'מה צבעונית צופה בטלוויזיה להנאתו .ביל אומנם היה עמוס מזוודות כבדות אבל את טום זה לא עניין והוא המשיך לצפות בטלנובלה המרתקת ולאכול פופקורן.ביל פשט את המזוודות מעלו מחכה בקוצר רוח לקטרנות של אחיו בקשר למה קורה עם ג'יני ,הוא רצה כל כך לפרוק את לבו לאחר הנסיעה,כי ידע שלא יהיו לו הזדמנויות נוספות לספר לטום מה קורה.

"טום ,שמע כבר הרבה זמן אני מנסה לדבר איתך על הנושא הזה ואתה לא מקשיב ,ג'יני נפרדה ממני לפני שנסענו. "

"אוהו ,ביל נתקף חרדה !! מסכן קטן..אמא תכין לך כוס תה " צחק טום.

"דיי ,זה לא מצחיק !" צעק ביל.

"אל תדאג " אמר טום על מנת לנחם את ביל ,אך זה לא הצליח לו .וביל,המשיך להיות מאוכזב ומלמל בעצב לעבר טום : "איזה מין אח "

אך למזלו טום לא שמע .

ביל היה לבדו ואיננו הפסיק לחשוב על ג'יני .

ביל החליט שכדי שיוכל לשכוח את ג'יני הוא ילך סוף סוף להתעמל מעט ולפתח את הכושר הגופני שלו. הוא הלך למכון כושר כל יום ביומו .יום אחד שבא ביל חייכני ונמרץ מלא אנרגיות הוא ראה נערה יפיפייה ,כמובן שהתאהב בה ,אך לצערו הרב היה לידה בן זוג וגם הוא לא נראה רע .ביל בא אליה התחיל לדבר איתה בזמן שמנסה איכשהו להרחיק ממנה את בן הזוג ,למזלו גם היא התאהבה בו וזרקה את בן זוגה .הם התחילו לצאת למועדונים ,מסעדות .

ודווקא היא לא הייתה כזאת רעה אלה תמימה ועדינה ..ביל ידע שאיננה יכולה לפגוע באיש.

-

ג'יני ישבה בביתה וקראה את העיתון של הבוקר בעיתון נכתב :"ביל קאוליץ מצא חברה חדשה.ידוע לנו כי קוראים לה מאי.ראיון בלעדי עם כוכב הרוק המפורסם!"

ג'יני התמלאה קנאה ,היא עדיין אהבה את ביל למרות שנפרדה ממנו .בעודה קוראת את עיתון הבוקר והכתבה המסעירה החליטה ג'יני ללכת לביתו של ביל לנסות להחזירו אליה .

היא יצאה מביתה, מתקדמת אל המלון בו ביל גר.היא עלתה לקומת הסוויטות, מצאה את החדר ודפקה בדלת.

" מי שם ?" צעק ביל והסתכל בעינית ,ביל ראה שזו ג'יני ושאל ביובש:

"מה את רוצה ?" אך בעומק ליבו שמח מאוד שהיא הגיעה ופתח את הדלת.

"ביל בבקשה תחזור אליי אני אוהבת אותך ולעולם לא שכחתי אותך "-דמעות עמדו בעיניה.

ביל החליט שהוא חוזר אל ג'יני ולרגע שיחזר את העבר .

ביל חיבק את ג'יני, אך החיבוק זרם במהירות לנשיקה עדינה וממנה לנשיקה צרפתית.

לפתע נפתחה הדלת ומאי נכנסה ,היא הייתה בשוק וכעסה נורא על בגידתו של ביל ועוד יותר קנאה בג'יני,אך מיד סגרה את הדלת ולא אמרה דבר.

ג'יני חזרה לביתה לאחר פגישתה עם ביל שמחה ומרוצה שחזרו להיות ביחד. אך כאשר פתחה את הדלת מאי היתה בפנים.היא כיוונה אליה רובה לחצה על המתג, לוחשת"מגיע לך, זונה."

-

ג'יני התעוררה בחדר לבן לגמרי, על מיטה בצבע ירקרק.היא היתה מחוברת למכשירים רבים שכל הזמן ציפצפו.היא ראתה במטוששטש.

"היא מתעוררת!"-נשמע קול לא מוכר מקצה החדר.

הדלת נפתחה בחוזקה ומישהו שנראה מוכר לה פרץ לחדר בסערה.

"ג'יני, התעוררת!!"-הוא צעק בקול נרגש.ג'יני מיד זיהתה בקול זה את קולו של ביל.

"בייל..מה קרה לי?"-אמרה בקול חלש.
"תשמעי ,מאי ירתה בך..." אמר ביל בקול מהסס מעט.

"המנוולת הזאת ..שתלך ל .... "

"די !די ג'יני כבר הכניסו אותה לכלא אין לך ממה לפחד ....נפרדתי ממנה ואני לעולם אבל לעולם לא אחזור אליה"אמר ביל .

ג'יני הרגישה הקלה .

לאחר חודשיים:

ביל וג'יני ישבו במסעדה יוקרתית במרכז פריז.הקירות, השולחנות, הריצפה והרהיטים היו בגווני אדום-זהב.היתה תאורת נרות.ריח ורדים עמד באוויר ועשה הרגשה נעימה.

לפתע ביל הוציא מהכיס קופסה אדומה, משובצת לבבות מאבן יוקרתית.הוא פתח את הקופסא, מגלה את הטבעת המקימה ששכנה בפנים.היא היתה עשויה זהב לבן ובמרכזה היה יהלום יפהפה בצורת לב.

"ג'יני, האם תינשאי לי?"-שאל ביל בקול קצת מהסס.

"כמובן!"-ענתה ג'יני בהתרגשות.

היא קפצה על ביל, חיוך ענק פרוש על שפתיה.

"עכשיו אנחנו באמת לא ניפרד לעולם.."-לחש ביל, מחייך גם הוא.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

יצא די רדוד, אבל יפה :)

יאללה 15 תגובות ופרק 5 של לחישות, ובלי שום וואנשוטים שיפריעו באמצע